פלפל

המילה "פלפל" הגיעה לעברית דרך השפה הפרסית, ושימש בעיקר כתיאור התבלין לו אנו קוראים "פלפל שחור". צמח הפלפלת מקורו ביבשת אמריקה (מתוך ויקיפדיה) והחל להיות פופולרי כאשר הובא לאירופה על ידי כריסטופר קולומבוס (כאשר מדובר בעיקר על הפלפל החריף).

ישנם סוגים רבים של פלפלים כמו צ'ילי, קרולינה ריפר, חלפיניו, גמבה ועוד רבים.
בתחילת דרכו שימש הפלפל בעיקר כצמח מרפא ורק במשך השנים הפך למאכל לכל דבר ועניין.
אז מה סגולותיו? נדבר על הפלפל החריף. בפורמולה סינית נגד פרזיטים הצמח הראשון המופיעה בפורמולה הוא הפלפל החריף שתפקודו בתרכובת נועד לעזור בחיסול הפרזיטים\התולעים.
הפלפל החריף מועיל בעיקר בחורף, כשמזג האויר קר, הפלפל מחמם את הגוף ומועיל יותר לאנשים קרי מזג. תכונת החריפות של הפלפל ממכרת וההתמכרות נגרמת על ידי כך שהחריפות שורפת את הנקבוביות בפה (אגב, חריף אינו מוגדר באמת כאחד הטעמים – על זה נכתוב בהזדמנות בנפרד). לפיכך, הרבה אנשים שהתרגלו לאכול חריף קודם האכילה ובזמן האכילה גורמים עם הזמן למצב שרק באכילת החריף תפתח להם התיאבון.
כמו כל דבר במינון הנכון יעשה טוב ובמינון לא נכון – יעשה נזק. כשאוכלים הרבה חריף זה מזיק לקיבה, אבל אכילה מתונה תעשה לה דווקא טוב! כמו כן, בזמן הקיץ לא כדאי לאכול הרבה פלפל, משום שהגוף בעונה זו גם ככה חם והפלפל יכניס חום נוסף. מבחינה סינית הפלפל מחזק את הלב, מנקה את הדם, מחמם את הגוף, מסלק גזים וטוב לשתן – שוב הכל כשצורכים אותו במינון ובזמן הנכון.

X