מרידיאן הריאות

מרידיאן הריאות - Lung - Fei

מרידיאן הריאות הוא הראשון מבין שנים עשר המרידיאנים בסדר הזרימה של השעון הסיני, והוא המרידיאן הייני של אלמנט המתכת. שלוש השורות הבאות הן כרטיס הביקור שלו, וכל אחת מהן פותחת קשר למרידיאן אחר: אחת לבן הזוג באלמנט, אחת לבן הזוג בשכבה ואחת לבן הזוג בשעון.

אלמנט המתכת (איבר Yin) - Metal. בן הזוג באלמנט הוא המעי הגס (LI - איבר Yang).

אלמנט המתכת עומד ברפואה הסינית מול הסתיו, מול הכיוון מערב, מול האקלים היבש ומול הצבע הלבן. הרגש שלו הוא יגון והקול שלו הוא בכי. המרידיאן הייני של האלמנט הוא הריאות והמרידיאן היאנגי הוא המעי הגס, ושני התפקידים משלימים זה את זה בדיוק כפי שהאלמנט מתאר: הריאות מכניסות ומפיצות, המעי הגס מפריד ומוציא. במטאפורת חצר הקיסר שבטבלאות, הריאות הן ראש הממשלה והמעי הגס הוא שר ההובלה והמעבר.

שכבה: Tai Yin. - בן הזוג בשכבה הוא הטחול (SP).

שכבת Tai Yin היא אחת משש השכבות שמחברות מרידיאן של היד עם מרידיאן של הרגל. הריאות הן מרידיאן היד בשכבה הזו והטחול הוא מרידיאן הרגל, וזו הסיבה שהקשר בין השניים חוזר שוב ושוב: הטחול ממיר את המזון והנוזלים לצ'י, והריאות מורידות ומפיצות אותו. מרידיאן הטחול אף עובר בדרכו בנקודה LU1, שהיא נקודת ההתראה של הריאות.

שעה: 3:00-5:00. - בן הזוג בשעון הסיני הוא שלפוחית השתן (BL).

שעות 03:00-05:00 הן השעות שבהן נפתח כל מחזור השעון הסיני, משום שהצ'י מתחיל את דרכו בנשימה הראשונה של התינוק. בן הזוג של הריאות בשעון הוא שלפוחית השתן, שנמצאת בשיאה שתים עשרה שעות אחר כך, כלומר בשעות שבהן הריאות בשפלן. מטופלים שמתארים תלונה נשימתית שמחמירה דווקא לפנות בוקר מוסרים בזה פרט שקשור ישירות לחלון הזה.

אנטומיה מערבית:

הריאות בנויות מהעץ הברונכיאלי. ההסתעפויות הברונכיוליות מלוות בהסתעפויות של כלי הדם, כלי הלימפה והעצבים, כלי הדם הגדולים ועצבים המגיעים לריאות. אזור כניסתם נקרא שורש הריאה. האוויר הנשאף זורם דרך הרשת המסועפת של דרכי האוויר עד הגיעו לרקמת הריאה. דרכי אוויר אלו הולכות ונעשות צרות עד שהצינוריות הקטנות ביותר מגיעות לנאדיות הריאה (שקי אויר). משם עובר החמצן אל הדם, והדם פולט דו - תחמוצת פחמן אל הנאדיות - אשר נפלט אל הסביבה החיצונית באמצעות פעולת הנשיפה. שתי הריאות מכילות יחד כ- 6 ליטר אוויר, בכל נשימה רק כמחצית הכמות נעה פנימה אל הריאות. ביום, שואפות הריאות כמיליון ליטרים של אוויר. לריאות מבנה ספוגי, אוורירי ובעלות צבע וורדרד.

התיאור המערבי והתיאור הסיני אינם מתחרים זה בזה, והם גם לא אותו דבר בשתי שפות. הראשון מתאר את האיבר, השני מתאר תפקוד רחב יותר שכולל את האיבר ואינו מסתיים בו: ברפואה הסינית ריאות הוא שם של מערכת שלמה - נשימה, צ'י, נוזלים, עור, נקבוביות, אף וקול. לכן במאמרים האלה שני התיאורים מופיעים זה לצד זה, וכל אחד מהם עונה על שאלה אחרת.

מה אומרת הטבלה

כל שורה בטבלה היא התאמה שמשמשת באבחון, ולא קישוט. היגון הוא הרגש שמיוחס לריאות והבכי הוא הקול שלהן, ה-Po הוא האספקט הנפשי שהן מאחסנות, הסתיו הוא העונה, היובש הוא האקלים והמערב הוא הכיוון. הטעם החריף שייך לאלמנט המתכת, והלבן הוא הצבע שלו.

שלוש השורות שהכי מורגשות במטופל הן מתבטא, נפתח ל, והפרשות. הריאות מתבטאות בעור ובשיער הגוף, נפתחות לאף, ומיוחסת להן נזלת. זו הסיבה שברפואה הסינית מתוארת שייכות של תלונות עור ותלונות אף לאותה מערכת שאחראית על הנשימה, וזה מפתיע רק את מי שרגיל לחלוקה לפי מחלקות.

יש כאן גם קשר לשיער שקל לפספס. הטבלה של הריאות אומרת שהן מתבטאות בעור ובשיער הגוף, ואילו הטבלה של הכליות אומרת שהן מתבטאות בשיער הראש. זו הבחנה קטנה שמשנה כיוון שלם: שיער גוף ושיער ראש אינם מיוחסים לאותה מערכת.

השורה האחרונה בטבלה, התפקיד בקיסרות, נותנת את התמונה הכוללת: הריאות הן ראש הממשלה. במאמר על מרידיאן הלב מתואר הקיסר כמי שצריך שקט כדי למלא את תפקידו, וכל שאר בעלי התפקידים אמורים לדאוג לו לשקט הזה. ראש הממשלה הוא זה שמנהל בפועל - מפיץ, מוריד ומווסת - כדי שהקיסר יוכל לשבת. זה תיאור מדויק של מה שכתוב ברשימת התפקידים: הריאות אינן מייצרות את המרכז, הן מחלקות.

מתכת: מה האלמנט אומר

אלמנט המתכת הוא אלמנט של הפרדה. במאמר על מרידיאן המעי הגס מתוארת תכונה מתכתית של הפרדה סופית - ההחלטה מה נשאר ומה יוצא, שנעשית במקום עם הכי הרבה רפש ועדיין דורשת רמת דיוק גבוהה. הריאות עושות את אותו הדבר מהקצה הנגדי: הן מקבלות פנימה אוויר, מפרידות את מה שהגוף צריך, ומוציאות בנשיפה את מה שאין לו מה לעשות בפנים. שני האיברים עוסקים באותה שאלה בשני קצוות של הגוף.

לכן גם השעון מציב את שניהם ברצף אחד, בין 03:00 ל-07:00. במאמר על השעון הסיני מתואר שהמעי הגס בא לחתוך, לעשות הפרדה בין האתמול לבין היום החדש שאליו התעוררנו, וזה בדיוק תפקידה של המתכת בסדר היום. הריאות פותחות את היום בנשימה, והמעי הגס סוגר את היום שהיה לפניו.

אלמנט המתכת עומד גם במקום מוגדר במעגל האלמנטים: האדמה מולידה מתכת והמתכת נושאת מים. הצמד שלפני הריאות בסדר ההזנה הוא הטחול והקיבה, והצמד שאחריהן הוא הכליות ושלפוחית השתן. שתי הזיקות האלה חוזרות בתפקידים עצמם - הטחול ממיר ומזין, הריאות מורידות ומפיצות, והכליות מקבלות את הנוזלים שהורדו.

יובש, סתיו ויגון

האקלים של אלמנט המתכת הוא יובש והעונה שלו היא סתיו. במאמר על ין ויאנג מתואר יובש כמצב שיכול להיגרם מעודף חום שכילה נוזלים, ומובאת שם גם דוגמה ישירה: מחלת חום שאחריה נשאר שיעול יבש מחוסר בנוזלים. הצירוף בין החום שכילה את הנוזלים לבין המערכת שאחראית על הפצתם הוא בדיוק המקום שבו שני המאמרים נפגשים.

הרגש שמיוחס לריאות הוא יגון והקול הוא בכי. ברפואה הסינית מתוארת השפעה הדדית בין רגש לבין תפקוד ולא כיוון אחד בלבד: לא רק שקושי במערכת יכול להתבטא ברגש, אלא שרגש שנמשך זמן רב מתואר כמשפיע על התפקוד. זו אחת הסיבות שהתשאול בקליניקה נוגע גם בשאלות שאינן נשמעות רפואיות.

תפקידים:

1. הורדה והפצת Qi בגוף - שליטה על הצ'י (2 סוגים - Yin Qi (צ'י המזין), Wei QI (צ'י המגן).
2. העור - זוהי הריאה השלישית. הריאות אחראיות על סגירה/פתיחה של נקבוביות.
3. הורדה והפצת Jin/Ye בגוף - הפצה לעור בכדי שיהיה לחלוחי, הפצה למפרקים, שרירים (נוזלים סינוביאליים), איברי חישה והורדת נוזלים למטה לכיוון הכליות (מזין את הכליות).
4. מווסתות מעברי מים.
5. שולטות בתהליכי פיזור והורדה, צ'י ונשימה.
6. מאחסנות את ה- Po - הנפש (ה-(Spirit של הריאות. היא מאפשרת לגוף את יכולת התנועה, זריזות, שיווי המשקל והקואורדינציה. היא קשורה לתחושות הסנסוריות. מאפשרת את התנועה של התמציות (כפי שה-Hun מאפשרת את התנועה של ה-Shen ).

ששת התפקידים, אחד אחד

התפקיד הראשון הוא הורדה והפצה של הצ'י, והוא זה שמסביר למה הנשימה נמצאת במרכז. הצ'י שהריאות שולטות בו נחלק לשניים: Yin Qi, הצ'י המזין, ו-Wei Qi, הצ'י המגן. הראשון פונה פנימה ומזין, השני נע בשכבות החיצוניות ושומר. החלוקה הזו חוזרת בהמשך גם במאמר על מרידיאן החוצה האחורי, שמתואר שם כבעל תפקיד חשוב בסירקולציה של הצ'י המגן.

התפקיד השני הוא העור, שנקרא כאן הריאה השלישית. הריאות אחראיות על סגירתן ופתיחתן של הנקבוביות, ולכן מיוחס להן חלק גדול ממה שנראה כמו נושא של עור בלבד: לחלוחית, יובש, והדרך שבה הגוף מגיב לשינויי אקלים. ההזעה עצמה, לעומת זאת, מיוחסת ללב, שהזיעה נחשבת לנוזל שלו.

התפקידים השלישי והרביעי עוסקים בנוזלים. הריאות מורידות ומפיצות את ה-Jin/Ye - אל העור כדי שיהיה לחלוחי, אל המפרקים והשרירים, אל איברי החישה, ומטה לכיוון הכליות - והן מווסתות את מעברי המים. כאן נפגשות שתי מערכות: הריאות מורידות והכליות מקבלות. במאמר על מרידיאן החוצה הקדמי מתואר בדיוק הצירוף הזה, עידוד תפקוד ההורדה של הריאות ותפקוד הקבלה של הכליות.

התפקיד החמישי, שליטה בתהליכי פיזור והורדה, הוא למעשה הכותרת של כל השאר. פיזור הוא תנועה החוצה ולצדדים, הורדה היא תנועה מטה, ושני הכיוונים האלה חלים גם על הצ'י וגם על הנוזלים. כשמדובר בנשימה זה נראה כמו שאיפה ונשיפה; כשמדובר בנוזלים זה נראה כמו לחלוחית של העור מצד אחד וירידה לכיוון הכליות מצד שני.

התפקיד השישי הוא אחסון ה-Po, הנפש של הריאות. ה-Po הוא שמאפשר לגוף תנועה, זריזות, שיווי משקל וקואורדינציה, והוא קשור לתחושות הסנסוריות. במאמר על מרידיאן הכבד מתואר ה-Hun, האספקט המקביל שמאוחסן בכבד, כמי שמאפשר את התנועה של ה-Shen, וכחלק היאנגי ביותר של הנפש. ההשוואה בין השניים היא אחת הדרכים שבהן הכתבים מסבירים את שניהם.

Tai Yin: הריאות והטחול

השכבה המשותפת עם הטחול היא אחד הקשרים המעשיים ביותר במרידיאן הזה. במאמר על מרידיאן הטחול מתואר שהטחול מניע וממיר את המזון והנוזלים והופך אותם לצ'י, ושיש לו תפקיד חשוב בייצור צ'י ודם. הריאות מקבלות את התוצר הזה ומפיצות אותו הלאה. גם המסלולים נוגעים זה בזה: המסלול הפנימי של הריאות מתחיל באזור המחמם האמצעי, ומרידיאן הטחול חודר מאותו אזור אל הטחול ואל הקיבה ועובר בנקודה LU1.

צ'י מגן וצ'י מזין

ההבחנה בין Wei Qi ל-Yin Qi היא הבחנה מעשית ולא רק מונח. הצ'י המגן נע בשכבות החיצוניות, קשור לפתיחתן ולסגירתן של הנקבוביות ולתגובת הגוף לאקלים; הצ'י המזין פונה פנימה. במאמר על מרידיאן החוצה האחורי מתואר תפקידו של ה-GV בסירקולציה של הצ'י המגן ובוויסות טמפרטורת הגוף דרכו, ובמאמר על מרידיאן החוצה הקדמי מתוארת שליטת ה-CV בפיזור הצ'י המגן בחזה ובבטן. הריאות, ה-GV וה-CV נוגעים כולם באותה מערכת מזוויות שונות.

ארבעה מסלולים, לא אחד

למרידיאן הריאות, כמו לשאר המרידיאנים, יש יותר ממסלול אחד, וכל מסלול הוא שכבה אחרת של אותה מערכת. המרידיאן המרכזי נושא את הנקודות ואת החיבור לאיבר עצמו. המרידיאן המתפצל יורד ומתפזר במעי הגס ומחזק את הקשר בין שני מרידיאני המתכת. מרידיאן השרירים הוא השכבה השטחית, זו שעוברת בשרירים ובגידים ומגיעה עד הצלעות הצפות. והענף שיוצא מהנקודה LU7 אל האצבע המורה הוא החוליה שסוגרת את המעגל בין הריאות למעי הגס.

החלוקה הזו אינה ייחודית לריאות והיא הבסיס לקריאת כל המאמרים בסדרה. בכל מרידיאן יש מסלול מרכזי שנושא את הנקודות, מרידיאן מתפצל שנכנס פנימה אל האיברים, מרידיאן חיבור שקושר את המרידיאן לבן זוגו, ומרידיאן שרירים שנשאר בשכבה השטחית. כשקוראים כמה מהמאמרים ברצף, המבנה החוזר הזה הוא מה שמאפשר להשוות ביניהם.

ריאות - המרידיאן המרכזי

מסלול פנימי - המרידיאן מתחיל במרכז הגוף באזור המחמם האמצעי (אזור CV12), יורד כלפי מטה, מתחבר למרידיאן המעי הגס - מתלפף בצורה ספירלית עד לרקטום ועולה חזרה כלפי מעלה דרך הקיבה וה­­סרעפת עד לריאות (חודר אליהן).

מסלול חיצוני - המרידיאן ממשיך לעלות עד לגרון, ומשם מתחיל בירידה אלכסונית עד לאזור שבין הצלע השנייה לכתף (LU1) עולה לשקע של זווית ((LU2, יורד לאורך צידה הפנימי לטראלי של היד, דרך שקע הקוביטאלי של המרפק (LU5). משם ממשיך לזרום לצידה הרדיאלי של היד דרך בליטת הסטילואיד של הרדיוס (LU7), דרך הגבול הלטראלי של העורק הרדיאלי אל כרית כף היד ומשם אל פינת הציפורן בצד הרדיאלי של האגודל (LU11).

למרידיאן זה ענף נוסף היוצא מבליטת הסטילואיד הממוקמת מעל מפרק כף היד (LU7) וממשיך אל קצה האצבע המורה שם הוא מתחבר אל מרידיאן המעי הגס.

שווה לשים לב לכיוון. המסלול הפנימי מתחיל דווקא במרכז הגוף, באזור המחמם האמצעי, ורק אחר כך עולה אל הריאות - כלומר מרידיאן הריאות אינו מתחיל בריאות אלא בבטן. זה מסביר את הקשר ההדוק בין הנשימה לבין העיכול, שחוזר גם בשכבת Tai Yin המשותפת לריאות ולטחול. המסלול החיצוני, לעומת זאת, נע כולו בצידה הפנימי של הזרוע, מהחזה אל האגודל, ולכן רוב נקודות המרידיאן נמצאות ביד.

ריאות - המרידיאן המתפצל

מרידיאן זה מתפצל מהמרידיאן המרכזי באזור בית השחי (LU1), מתחבר עם הריאות, יורד ומתפזר במעי הגס.

ענף נוסף של המרידיאן עולה מהריאות דרך השקע ה-Supra Clavicula ובגרון (LI18) מתחבר עם מרידיאן המעי הגס.

שני הענפים האלה מסבירים למה מרידיאן הריאות נוגע בגרון ובשקע שמעל עצם הבריח. הנקודה LI18, שהמסלול מגיע אליה, מתוארת בטבלת המעי הגס כנקודת אשנב לרקיע וכנקודת המפגש של המרידיאנים המתפצלים של הריאות והמעי הגס - כלומר מקום שבו שני מרידיאני המתכת נוגעים זה בזה בצוואר, הרחק מהיד שבה הם מתחילים ומסתיימים.

ריאות - מרידיאן השרירים

המרידיאן מתחיל בצידה הרדיאלי של האגודל (LU11). עולה ונקשר לקפל המרפק, לצידה של הזרוע, נכנס לחזה מתחת לאקסילה וממשיך מעלה לכיוון השקע מעל עצם הבריח (ST12), משם ממשיך ויורד לטראלית לכיוון הכתף (LI15), ויורד ומתפזר בסרעפת עד לאזור הצלעות ה- 11 וה- 12 - הצלעות הצפות.

מרידיאן השרירים אינו נכנס לאיבר. הוא עולה מהאגודל, נכנס לחזה מתחת לבית השחי, ומתפזר בסרעפת עד הצלעות הצפות. זו השכבה שמסבירה למה מתח בכתף, בבית החזה או בין הצלעות יכול להיות קשור למערכת הזו, ולמה תלונות של תנועה ולא רק של נשימה מגיעות לפעמים לאותו מרידיאן.

העור, האף והקול

שלוש ההתאמות האלה - העור כרקמה, האף כפתח, הבכי כקול - מתארות יחד את הגבול בין הפנים לחוץ. העור הוא הגבול הפיזי, האף הוא הפתח שדרכו נכנס האוויר, והקול הוא מה שיוצא. ברפואה הסינית מתוארות שלוש הנקודות האלה כשייכות לאותה מערכת, ולכן תשאול סיני יגע בשלושתן גם כשהתלונה נוגעת רק לאחת מהן.

הנקודות שכדאי להכיר

בטבלה שלהלן אחת עשרה נקודות, מ-LU1 שבחזה ועד LU11 שבאגודל. חלק גדול מהעמודה השנייה הוא שמות של מים - באר, מעיין, פלג, נהר, ים - וזה אינו מקרי: הסדרה נקראת מקצה האצבע פנימה, מהזרימה הקטנה ביותר אל הגדולה ביותר, וכל מרידיאן בטבלאות של המאמרים האלה נושא סדרה כזו.

LU7, שבירת הרצף, היא נקודת החיבור של המרידיאן, והיא גם נקודת הפתיחה של מרידיאן החוצה הקדמי. בטבלה נכתב עליה שהיא שולטת על הראש ועל העורף. זו גם הנקודה שממנה יוצא הענף אל האצבע המורה, ולכן היא צומת של שלושה דברים: הריאות, המעי הגס ומרידיאן החוצה הקדמי.

LU9, תהום גדולה, היא נקודת המקור של המרידיאן, נקודת החיזוק שלו, ונקודת ההשפעה של כלי הדם. שלושת התיאורים האלה יחד הופכים אותה לאחת הנקודות הנזכרות ביותר במרידיאן. היא יושבת בקפל שורש כף היד, לצד העורק הרדיאלי, ותיאורה כנקודת ההשפעה של כלי הדם הוא ההסבר לכך שהיא נזכרת גם בהקשרים שאינם נשימתיים.

שאר הנקודות בטבלה נושאות תיאורים שקל לקרוא: LU11 היא נקודת הבאר בקצה האגודל ונקודת הפתיחה של מרידיאן השרירים; LU8 היא נקודת השעה, זו שקשורה לחלון 03:00-05:00; LU6 היא נקודת ההצטברות; LU5 היא נקודת הים ונקודת הפיזור של המרידיאן; LU3 היא נקודת אשנב לרקיע; ו-LU1 היא נקודת ההתראה של הריאות, זו שמרידיאן הטחול עובר דרכה.

שתי הנקודות שבחזה, LU1 ו-LU2, הן היחידות במרידיאן שאינן ביד. LU2, שער לעננים, יושבת בשקע העמוק במפגש שרירי הדלטואיד והפקטורליס, ו-LU1, ארמון מרכזי, יושבת צון אחת מתחתיה ולטראלית לה. מהן יורד המסלול החיצוני לאורך הזרוע. תשע הנקודות הנותרות פרוסות מהמרפק ועד האגודל, וזה מסביר למה חלק גדול ממה שנוגע למרידיאן הזה נמצא בטווח שהמטופל עצמו יכול להצביע עליו.

מונח שחוזר בטבלאות ואינו מוסבר בהן הוא נקודת פתיחה של מרידיאן ה-TMM, מרידיאן השרירים. בכל מרידיאן זו נקודת הבאר, זו שבקצה האצבע או הבוהן, וברשימת הריאות זו LU11. הסדר הזה חוזר בכל המרידיאנים באתר, וקל לראות אותו כשמשווים בין הטבלאות: הבאר תמיד בקצה, ומרידיאן השרירים תמיד מתחיל שם.

איפה המרידיאן הזה נפגש עם השאר

מרידיאן הריאות אינו נלמד לבד, ובמאמרים האחרים באתר הוא חוזר שוב ושוב. הוא הצמד של המעי הגס באלמנט המתכת; הוא הצמד של הטחול בשכבת Tai Yin; הוא נמצא מול שלפוחית השתן בשעון הסיני; מרידיאן החוצה הקדמי נפתח מנקודה שלו, LU7; והמסלול המרכזי שלו נוגע במחמם האמצעי, שהוא אחד משלושת המחממים שבאחריות המחמם המשולש.

מטופלים מגיעים עם תלונות שנוגעות למערכת הזו בדרכים שונות מאוד זו מזו: נשימה, אף, עור, יובש, קול. ברפואה הסינית מתוארת מערכת אחת שמאגדת את כולן, ואבחנה סינית מסודרת היא זו שקובעת אם תלונה מסוימת שייכת לכאן ובאיזה אופן. המאמר הזה הוא הרקע, לא האבחנה.