השעון הסיני

מהו השעון הסיני

תאוריית השעון הסיני גורסת כי לכל אורך היממה, במשך 24 שעות, עובר כל אחד משנים עשר המרידיאנים תהליך של עלייה ושקיעה בעוצמתו.

היממה נחלקת בשעון הזה לשתים עשרה חלונות בני שעתיים, אחד לכל מרידיאן. בכל חלון מרידיאן אחד נמצא בשיא הצ'י שלו, ובאותו חלון עצמו המרידיאן שממול לו על הגלגל נמצא בשפל. אין כאן שעה טובה ושעה רעה, ואין מרידיאן שכבוי בשאר השעות: זו תמונה של תנועה שבה כל מרידיאן מקבל את תורו פעם ביממה, גובר, מגיע לשיא ונסוג, בזמן שהבא אחריו כבר מתחיל לעלות.

השעון הסיני אינו מסתובב לפי מעגל האלמנטים, אלא, מסלול זה מסמל את הזרימה של הצ'י במרידיאנים לאורך היממה. עם זאת, הצמדים (Yin ו- Yang בכל אלמנט) נשמרים וסמוכים זה לזה - סה"כ 6 צמדים ע"פ חלוקה לאלמנטים - עץ, אש, אדמה, מתכת ומים.

ההבחנה הזו היא המקום שבו הכי קל להתבלבל, ולכן כדאי להתעכב עליה רגע. מעגל האלמנטים הוא סדר של הזנה: העץ מזין את האש, האש מייצרת אדמה, האדמה מולידה מתכת, המתכת נושאת מים והמים מצמיחים עץ. השעון הסיני הוא סדר של זרימה בזמן, והוא נע בין האלמנטים בסדר אחר לגמרי - מתכת, אדמה, אש, מים, אש בשנית ולבסוף עץ. מה שכן נשמר בשעון הוא הצמד: שני המרידיאנים של אותו אלמנט, הייני והיאנגי, תמיד סמוכים זה לזה, כך שכל אלמנט מחזיק בגלגל רצועה רצופה של ארבע שעות. אלמנט האש, שיש לו ארבעה מרידיאנים - הלב והמעי הדק מצד אחד, מעטפת הלב והמחמם המשולש מצד שני - מחזיק שתי רצועות כאלה, אחת בשיא היום ואחת בתחילת הלילה.

הצ'י מתחיל את הזרימה בנשימה הראשונה של התינוק, כלומר בריאות. עד הרגע שהתינוק לוקח את נשימתו הראשונה המרידיאנים מיוצרים אבל לא עובדים, ברגע שהתינוק הופך לישות נפרדת, שנים עשר המרידיאנים נפתחים והצ'י מתחיל לזרום בהם. מרגע זה ואילך אין התחלה ואין סוף - נוצר מעגל.

מכאן גם הסיבה שהמחזור נפתח בריאות ולא באיבר אחר, ושהוא נפתח בשלוש לפנות בוקר ולא בחצות. הריאה היא האיבר שדרכו עובר המעבר מהחיים ברחם לחיים בעולם, והנשימה הראשונה היא הרגע שבו התינוק מפסיק לקבל את הכול מבחוץ ומתחיל להפיק לעצמו. מהריאות עובר הצ'י אל המעי הגס, ומשם הלאה בסדר קבוע, עד שהכבד מחזיר אותו לריאות ומתחיל סיבוב חדש. סדר הטבלאות במאמר הזה אינו סדר של שעות היום אלא סדר הזרימה הזו, ולכן הוא מתחיל ב-03:00.

שתים עשרה שעות, שנים עשר מרידיאנים

למה דווקא שעתיים לכל מרידיאן? כי שנים עשר מרידיאנים על פני עשרים וארבע שעות נותנים בדיוק שעתיים לכל אחד. המספר שנים עשר חוזר במערכת הזו שוב ושוב: שנים עשר מרידיאנים רגילים, שישה צמדים של ין ויאנג לפי אלמנט, ושש שכבות שכל אחת מהן מחברת מרידיאן של היד עם מרידיאן של הרגל. החלוקה הזו היא מה שמאפשר לשעון לתפקד כמפה, כי בכל שעה נתונה יש מרידיאן אחד בלבד בשיא ומרידיאן אחד בלבד בשפל.

הטבלה הבאה מציגה את שנים עשר המרידיאנים לפי סדר הזרימה, עם שעת השיא של כל אחד ועם בן זוגו שנמצא באותה שעה בשפל. כל שורה נקראת גם מהכיוון ההפוך, כי הקשר הדדי.

פרט אחד בטבלה ראוי לתשומת לב: בני הזוג בשעון אינם בני הזוג באלמנט. הריאות והמעי הגס הם צמד באלמנט המתכת והם שכנים על הגלגל, אבל בן הזוג של הריאות בשעון הוא שלפוחית השתן, מרידיאן מים שיושב מולן. כך נוצרות שתי רשתות שונות של קשרים על אותם שנים עשר מרידיאנים, אחת של שכנות ואחת של ניגוד, ושתיהן משמשות באבחון.

השעון ככלי אבחון וככלי תזמון

השעון הסיני משמש כאחד מכלי האבחון והטיפול ברפואה הסינית. אם נרצה לטפל באיבר במיטבו נשאף לטפל בשעות האלה, אם אי אפשר לטפל בשעות השיא נשאף לטפל בשעות השפל, משמע השעה המקבילה בשעון. יש לציין שמכיוון שאי אפשר לפגוש את המטופל בשעות מסוימות ולא שגרתיות, לא תמיד נוכל להיעזר בשעון הסיני.

השעה המקבילה שמוזכרת כאן אינה מטאפורה אלא מיקום מדויק על הגלגל: כל מרידיאן נמצא בשפלו בדיוק שתים עשרה שעות אחרי שעת השיא שלו, ושם יושב בן זוגו בשעון. הריאות בשיאן ב-03:00-05:00, ובאותן שעות שלפוחית השתן בשפל שלה, ולהפך - כששלפוחית השתן בשיאה אחר הצהריים, הריאות בשפלן. שנים עשר הקשרים האלה הם למעשה שישה זוגות, וכל אחד מהם חוצה את הגלגל מקצה לקצה.

יש הבדל מעשי בין השניים. טיפול בשעת השיא פוגש את המרידיאן כשהצ'י בו מלא, וטיפול בשעה המקבילה פוגש אותו כשהוא בשפל. במאמר כתוב מה סדר העדיפויות: אם אפשר, בשעות השיא, ואם לא, בשעות השפל. בפועל רוב הטיפולים נקבעים לפי שעות הפעילות של הקליניקה ולפי מה שמתאים למטופל, והשעון משמש בעיקר לקריאת התמונה ולא לקביעת התור.

כאמור, השעון משמש ככלי אבחון, במצב בו קיימות מחלות שמקשות עלינו את אבחונן, נוכל בעזרת תשאול המטופל לבדוק את השעות בהן הבעיה מחריפה וכך לפנות למרידיאן ה"בעייתי" לצורך הגעה לאבחון הנכון ביותר.

בפרקטיקה זה נשמע בתשאול פשוט מאוד. אדם שמתעורר כמעט כל לילה באותה שעה, מי שהשיעול שלו מחמיר לפנות בוקר, מי שתחושת הכובד בבטן חוזרת בשעה קבועה אחר הצהריים - כל אחד מהם מוסר פרט שלא תמיד עולה מהתלונה עצמה. השעה אינה אבחנה והיא אינה מחליפה את שאר התשאול, את אבחנת הלשון ואת אבחנת הדופק. היא מצביעה על כיוון, ותפקידה לצמצם את מרחב האפשרויות לפני שבודקים אותן בכלים האחרים.

בטבלאות הנקודות שבמאמרי המרידיאנים חוזר מונח אחד שקשור ישירות לשעון: נקודת השעה. בכל מרידיאן יש נקודה אחת שנושאת את התיאור הזה - למשל LU8 במרידיאן הריאות, PC8 במרידיאן מעטפת הלב ו-TW6 במרידיאן המחמם המשולש - והיא הנקודה שקשורה לחלון הזמן של אותו מרידיאן. זהו הקשר המעשי ביותר בין תאוריית השעון לבין מה שקורה בפועל בטיפול.

השעון הסיני עוזר לנו במספר דברים:

1. לזכור ולהבין את הזרימה של הצ'י בגוף.
2. במקרה שתופעה חוזרת בשעה מסוימת - השעון יכוון אותנו למרידיאן מסוים. למשל, בין השעות 19:00-21:00 נדע על הקשר למגן הלב או לקיבה - האיבר הקשור לשעה המקבילה (שעת השפל).
3. ניהול נכון של סדר היום ע"פ האלמנטים:

• אלמנט המתכת: בין השעות 03:00-7:00 (ריאות ומעי גס) - נהוג לבצע תרגילי נשימה וטאי צ'י בשעות הבוקר המוקדמות כדי לחזק את הנשימה והריאות. כיאה לאלמנט המתכת, המעי הגס בא במטרה "לחתוך"- לעשות הפרדה בין האתמול לבין היום החדש אליו התעוררנו (ע"י הוצאת הצואה שהצטברה אתמול).
• אלמנט האדמה: בין השעות 7:00-11:00 (טחול וקיבה), שעות השיא של מערכת העיכול, לכן בשעות האלה הכי טוב לאכול וללמוד (למידה היא כמו אכילה - אנו "מעכלים" את החומר כמו שאנו מעכלים את המזון).
• אלמנט האש: בין השעות 11:00-15:00, זה שיא היום (שיא ה- Yang), הזמן של הלב (11:00-13:00), ואילו בשעת המעי הדק (13:00-15:00) זה הזמן לארוחת הצהריים ולמנוחה שתיטיב עם הגוף לאחר הארוחה. בין השעות 19:00-23:00 - שעות השיא של מגן הלב והמחמם המשולש - זה הזמן של התכנסות ורגיעה לקראת שינת הלילה, שעת מיניות הגבר והאישה, שעה שבה אנו נחים וחווים את כל מה שעבר עלינו באותו היום.
• אלמנט המים: בין השעות 15:00-19:00 (כליות ושלפוחית שתן). אלו השעות שלאחר שיא היום (לאחר שיא החום) ולכן אלמנט המים בא לצנן את הגוף ולהוציא את החום העודף, לקרר את הגוף. זוהי העת המומלצת לשתיית תה ירוק (15:00-17:00), ואילו בשעות השיא של הכליות (17:00-19:00) זה הזמן הנכון לארוחת ערב (ארוחה קלה) והעת לקיום יחסי מין.
• אלמנט העץ: בין השעות 23:00-3:00 - בלילה הכבד מאחסן את הדם, ואיתו את הנפש, ה- Shen. ברגע שנכנסים למיטה לקראת השינה, הדם חוזר לכבד והנפש מתכנסת איתו ואנחנו נרדמים, ההכרה נשאבת לאפס. בשעות השיא של כיס המרה - 23:00-1:00 יש לתת לגוף את המנוחה והשקט שיתמכו בתפקידו וביכולתו של כיס המרה לקבל החלטות בצורה שקטה ונקייה.

מה עושה כל מרידיאן בשעה שלו

הרשימה שלמעלה מסדרת את היממה לפי האלמנטים. הפסקאות הבאות נכנסות לתוך כל רצועה ומראות מה מיוחס לשני המרידיאנים שמחזיקים אותה, על פי מה שכתוב במאמרים על כל אחד מהם בנפרד.

03:00-07:00 · מתכת: ריאות ומעי גס

הריאות שולטות בצ'י ובנשימה, מורידות ומפיצות אותו בגוף, ואחראיות גם על סגירתן ופתיחתן של נקבוביות העור, שנקרא במאמר עליהן הריאה השלישית. הן גם מאחסנות את ה-Po. שעות השיא שלהן הן השעות החשוכות שלפני עלות השחר, ומכאן המנהג לפתוח את היום בתרגילי נשימה ובטאי צ'י. שעתיים אחר כך מגיע תורו של המעי הגס, שתפקידו לקבל את עודפי העיכול מהמעי הדק, לספוג בחזרה את הנוזלים שעדיין נחוצים לגוף ולמצק את מה שנשאר לפני הפרשתו. זו הפרדה סופית, ובאלמנט המתכת היא בדיוק מה שנדרש: החלטה מה נשאר בפנים ומה יוצא.

07:00-11:00 · אדמה: קיבה וטחול

הקיבה נקראת בכתבים המחסן הגדול והיא השער של הצ'י שנרכש אחרי הלידה. היא שולטת בתהליכי הבישול וההרקבה של המזון, היא מקור הנוזלים, והיא שולטת בתנועת ההורדה של הצ'י. אחריה בא הטחול, שמניע וממיר את המזון והנוזלים לצ'י, מחזיק את הדם בכליו ואת האיברים במקומם, ומאחסן את ה-YI - אספקט הכוונה, הלמידה והזיכרון. הקירבה בין שני התפקידים האלה היא הסיבה שהשעות האלה מתאימות גם לאכילה וגם ללמידה, כפי שכתוב למעלה: הטחול עוסק בשני סוגי העיכול.

11:00-15:00 · אש: לב ומעי דק

הלב הוא הקיסר. הוא שליט הדם, משכן ה-Shen, הוא שולט בכל החושים ובהזעה ונפתח ללשון, ובכתבים נאמר עליו שכל שאר בעלי התפקידים בגוף צריכים לדאוג לו לשקט כדי שיוכל למלא את תפקידו. השעה שלו היא שיא היאנג של היממה. אחריו בא המעי הדק, שמפריד בין העכור לטהור, גם במובן של ספיגה ופינוי וגם במובן המנטאלי, ומכונה במאמר עליו מנהרות המילוט של הקיסר מהארמון הבוער: כשיש חום בלב, זו הדרך להוציא אותו החוצה. זה גם ההסבר לכך שהשעות שאחרי ארוחת הצהריים מתאימות למנוחה.

15:00-19:00 · מים: שלפוחית השתן וכליות

שלפוחית השתן אחראית על כמות הנוזלים ועל איכותם: כשיש חוסר היא שומרת, כשיש עודף היא מוציאה, ומה שמגיע אליה נחלק לטהור שחוזר לכליות ולעכור שמנוקז החוצה. אחריה מגיעות הכליות, שהן המקור ל-Yin ול-Yang בגוף, מאחסנות את הג'ינג, מייצרות את מח העצם ושולטות בעצמות, נפתחות לאוזניים, מתבטאות בשיער הראש ומאחסנות את ה-ZHI, כוח הרצון. השעות האלה, שבאות אחרי שיא החום של היום, הן שעות הקירור, ומכאן ההמלצה על תה ירוק ועל ארוחת ערב קלה.

19:00-23:00 · אש בשנית: מעטפת הלב והמחמם המשולש

מעטפת הלב מתוארת כממברנה העוטפת את הלב, ותפקידה להגן עליו משני דברים: מחום ומפגיעה רגשית. היא מאפשרת קשר ואינטימיות ובה בעת חוצצת מפני עלבונות ורגשות עודפים. אחריה בא המחמם המשולש, שאינו איבר אלא פונקציה: הוא מחלק את הגוף לשלושה מחממים, מקשר ביניהם, מווסת את תנועת הנוזלים ומפיץ את הצ'י המקורי. הצמד הזה מחזיק את השעות שבהן היום נסגר, וזה עולה בקנה אחד עם מה שמיוחס להן למעלה: התכנסות, רגיעה ומגע.

23:00-03:00 · עץ: כיס מרה וכבד

כיס המרה הוא האיבר היאנגי היחיד שמאחסן נוזל טהור, והוא זה שנותן לאדם את האומץ לקבל החלטות. בכתבים נאמר עליו שאחד עשר האיברים האחרים נוגעים בו כדי שייתן את ההחלטה הנכונה, ולכן השעות שלו מבקשות שקט. אחריו בא הכבד, שמאחסן את הדם ואיתו את ה-Hun. ה-Hun נודדת בשינה, קשורה לגוף בחוט דק של דם, וחוזרת בלילה למקום שממנו באה, וזו הסיבה שמיוחסת חשיבות מיוחדת לכך שאדם יישן בשעות 01:00-03:00.

היממה כולה, ברצף אחד

אם קוראים את שש הרצועות ברצף מתקבל תיאור של יום שלם ולא רשימה של איברים. הוא מתחיל בנשימה ובניקוי, ממשיך באכילה ובלמידה, עולה לשיא בשעות הלב ואחריו למנוחה, יורד לקירור ולסינון בשעות המים, נכנס להתכנסות ולרגיעה בשעות האש השנייה, ונגמר בשקט של קבלת ההחלטות ובאחסון הדם והנפש בשעות העץ. זה מבנה של יום, וזו הסיבה שהמאמר מציע להשתמש בו גם כדי לנהל את סדר היום ולא רק כדי לאבחן.

שווה לשים לב שהמבנה הזה אינו מחלק את היממה לעבודה ולשינה. הוא מחלק אותה לשש משימות, ולכל אחת מהן שני שלבים, האחד ייני והאחר יאנגי. גם השינה עצמה מקבלת שתי רצועות שונות: שעות האש השנייה שמכינות אליה, ושעות העץ שבהן היא כבר צריכה להתרחש.

שלוש רשתות על אותם שנים עשר מרידיאנים

המרידיאנים קשורים זה לזה בשלוש דרכים שונות, וכל אחת מהן היא רשת בפני עצמה. הראשונה היא האלמנט: כל אלמנט מחזיק צמד של איבר ייני ואיבר יאנגי - ריאות ומעי גס במתכת, טחול וקיבה באדמה, לב ומעי דק וכן מעטפת הלב והמחמם המשולש באש, כליות ושלפוחית השתן במים, כבד וכיס מרה בעץ. השנייה היא השכבה: שש שכבות, שלוש ייניות ושלוש יאנגיות, וכל שכבה מחברת מרידיאן של היד עם מרידיאן של הרגל. השלישית היא השעון עצמו, שמחבר כל מרידיאן עם המרידיאן שנמצא מולו בזמן.

שלוש הרשתות האלה אינן מתחרות זו בזו והן גם לא מצטמצמות זו לזו. אותו מרידיאן שייך בו זמנית לאלמנט אחד, לשכבה אחת ולשעה אחת, ובכל אחת מהן הוא שכן של מרידיאן אחר. זה מה שהופך את שנים עשר המרידיאנים למערכת ולא לרשימה, וזה גם מה שנותן למטפל יותר מדרך אחת להגיע לאותו מקום.

היממה כתנועה בין ין ליאנג

השעון הסיני הוא בראש ובראשונה תיאור של תנועה בין שני כוחות. היין הוא הקר, הנמוך, האיטי, הלילה והחושך; היאנג הוא החם, הגבוה, המהיר והאור. השניים אינם מתקיימים זה בלי זה, הם מכלים זה את זה, והם משתנים זה לזה - היום הופך ללילה והלילה הופך ליום. גלגל השעון הוא בדיוק התיאור הזה כשהוא נמתח על פני עשרים וארבע שעות.

לכן שיא היאנג נופל בצהריים, בשעת הלב, ושיא היין נופל בלילה, בשעות כיס המרה והכבד. באדם מאוזן התנועה הזו רציפה ורכה, בלי קפיצות חדות, בקצב טבעי וסדיר. כשמופיעה דיס-הרמוניה היא מתחילה להתבטא כלפי חוץ, ואחד המקומות שבהם היא מתבטאת הוא הזמן: הזמן שבו אדם נרדם, הזמן שבו הוא מתעורר, הזמן שבו הוא רעב, והזמן שבו הוא מרגיש הכי טוב או הכי פחות טוב ביום.

זו גם הסיבה שהשאלה מתי חוזרת בתשאול לא פחות מהשאלה איפה. מיקום הכאב מספר על מסלול, והזמן שלו מספר על מרידיאן ועל האיזון בין שני הכוחות. שתי התשובות יחד מצמצמות הרבה יותר מכל אחת מהן לבדה.

איך לקרוא את הגלגל

התרשים שבמאמר הוא גלגל ולא ציר. הוא מתחיל בריאות בשלוש לפנות בוקר וממשיך עם כיוון הזרימה, כך שכל מרידיאן נוגע בזה שלפניו ובזה שאחריו. שני דברים כדאי לחפש בו: מי השכן של כל מרידיאן, כי זו הזרימה עצמה, ומי נמצא ממול, כי זה בן הזוג בשעון. אחרי שמזהים את שני אלה, שאר הטבלאות במאמר נקראות כמעט מאליהן.

מטופלים מגיעים עם תלונות שיש להן שעה קבועה - התעוררות לילית חוזרת, שיעול שמחמיר לפנות בוקר, כובד אחרי ארוחה, כאב ראש שמופיע תמיד באותו חלק של היום. השעון הסיני הוא הכלי שמאפשר להפוך את הפרט הזה, שרוב האנשים אינם חושבים שהוא רלוונטי, למידע שאפשר לעבוד איתו.

מה השעון אינו

השעון הוא כלי אחד בתוך אבחנה שלמה, לא אבחנה בפני עצמה. הוא אינו קובע שאיבר כבוי בשעות שאינן שלו, הוא אינו מעגל האלמנטים, והוא אינו לוח זמנים שאדם חייב לחיות לפיו. הוא גם מוגבל מבחינה מעשית, כפי שכתוב למעלה: אי אפשר לפגוש מטופל בכל שעה, ולכן ברוב הטיפולים השעה בפועל נקבעת לפי מה שאפשרי.

מה שכן אפשר לעשות איתו בבית פשוט יותר. לשים לב לשעה שבה תלונה חוזרת, לשעה שבה אדם מתעורר, לשעה שבה מופיעים רעב או צמא, ולהביא את המידע הזה לתשאול. ברפואה הסינית מתוארת התאמה בין הזמנים האלה לבין המרידיאנים, והמידע הזה הוא בדיוק מה שקשה לשחזר בדיעבד וקל לרשום כשזה קורה.

הוא גם אינו מנוגד לרפואה המערבית ואינו מחליף בירור רפואי. תלונה שחוזרת בשעה קבועה יכולה להיות רלוונטית לרפואה הסינית ולהיבדק במקביל בכלים אחרים, ואין בין השניים סתירה.

שנים עשר תפקידים בחצר הקיסר

הטבלאות שבמאמרים על כל מרידיאן ומרידיאן נושאות שורה אחת שקל לפספס - התפקיד בקיסרות. יחד הן מרכיבות תמונה אחת: חצר שלמה שבה לכל איבר יש משרה, והשעון הוא סדר היום של החצר הזו.

טבלת השעון הסיני

הטבלה שלהלן היא הטבלה שמלווה את המאמר במקור: שעת השיא של כל מרידיאן ייני לצד שעת השיא של בן זוגו היאנגי באותו אלמנט.