מרידיאן הכבד

מרידיאן הכבד - LIV - Gan

אלמנט העץ (איבר Yin) - Wood. בן הזוג באלמנט הוא כיס המרה (GB - איבר Yang).

שכבה: Jue Yin. - בן הזוג בשכבה הוא מעטפת הלב (PC).

שעה: 1:00-3:00 - בן הזוג בשעון הסיני הוא המעי הדק (SI).

מה שלוש השורות האלה אומרות

השורה הראשונה קובעת את מקומו של הכבד במעגל האלמנטים ואת קוטביותו. העץ הוא האלמנט של האביב, של הצמיחה כלפי מעלה ושל התנועה קדימה, והכבד הוא הצד הייני שלו - האיבר המלא, זה שאוגר. הצד היאנגי של אותו אלמנט הוא כיס המרה, האיבר החלול, זה שמפריש ומעביר. שני מרידיאנים שחולקים אלמנט הם בני זוג לכל דבר: הם חולקים את אותו רגש, אותה עונה, אותו אקלים, אותה רקמה ואותו טעם, וטבלת ההתאמות של שניהם כמעט זהה.

השורה השנייה היא השכבה. Jue Yin היא אחת משלוש שכבות היין, והיא מחברת בין הכבד לבין מעטפת הלב - שני מרידיאנים שאינם מאותו אלמנט ואף אינם באותו חלק של הגוף, אחד ברגל ואחד ביד. השכבה היא ציר אנכי שנמתח בין הפלג העליון לתחתון, ובו שני מרידיאנים מתנהגים כרובד אחד.

השורה השלישית היא השעה. בין 1:00 ל-3:00 בלילה הצ'י של הכבד בשיאו, ובשעה הנגדית בשעון - 13:00 עד 15:00, שעת המעי הדק - הוא בשפל. לצמד הזה יש שימוש אבחוני ישיר: תופעה שחוזרת בקביעות בשעה מסוימת מכוונת אל המרידיאן של אותה שעה או אל זה שממול. העמוד על השעון הסיני כאן באתר מסביר את המנגנון על שנים עשר המרידיאנים יחד.

אנטומיה מערבית:

הכבד הוא הבלוטה הגדולה ביותר בגוף האדם, משקלו הממוצע נע בין 1-2.5 קילוגרם, וצבעו הוא חום-אדמדם. הכבד מכיל 800-900 מ"ל דם והוא עשיר בכלי דם. הוא בעל ארבע אונות שונות בגודלן ובצורתן. מיקומו של הכבד בצד הימני של חלל הבטן, מתחת לסרעפת ומעט מעל כיס המרה .זהו אחד האיברים החשובים ביותר בתהליך של חילוף החומרים. הכבד ממלא מספר תפקידים חיוניים לגוף וביניהם נטרול רעלים, אחסנת גליקוגן והכנת חלבוני הפלזמה. אל הכבד מגיע דם עשיר בחמצן מעורק הכבד, וגם דם דל בחמצן מוריד הנקרא "שער הכבד" - וריד זה מגיע ישירות מהמעיים ומכיל חומרי מזון שונים אשר נספגו במעי, החומרים הללו מעובדים בכבד ואחר כך יוצאים ממנו אל הגוף, או נשמרים בכבד.

לכבד שלושה תפקידים עיקריים: וסקולרי, מטבולי והפרשתי .

1. וסקולרי - הכבד מהווה "בנק דם" חשוב בגוף, בנוסף הוא מסנן את הדם, מנטרל חומרים רעילים ומנקה את הדם מחיידקים. הכבד מייצר חלבוני דם ואחראי על ויסות רמתם בדם. כמו כן, הכבד מייצר תאי דם אדומים אצל העובר ובמבוגר נהרסים בו התאים ה"זקנים".
2. מטבולית - רוב הגלוקוז המגיע ממערכת העיכול משתנה בכבד לרב סוכר - גליקוגן. תאי הכבד מפרקים את הגליקוגן לחד סוכר (גלוקוז) בזמנים שבין הארוחות ובצום. הכבד מווסת את רמת הגלוקוז בדם ומבטיח אספקה קבועה של גלוקוז לתאים ולרקמות להפקת אנרגיה. הכבד מייצר שומנים ואוגר אותם )בנוסף לחומרים נוספים כגון ויטמינים, חומצות אמינו וברזל) כמו כן כאשר מאגרי הגליקוגן והשומנים מתדלדלים מתרגם הכבד את החומצות האמיניות (אבני הבניין של החלבונים) לחומצות שומניות להפקת אנרגיה.
3. הפרשתית - בכבד נוצרים מלחי המרה המסייעים בתחלוב של השומנים, תהליך פירוקם ולתהליך של ספיגת ויטמינים. הכבד מפריש כל יום כליטר מיצי מרה.

תפקידים:

1. מאחסן את הדם.
2. שולט בדמעות (לחלוח, ניקוי - לעומת הכליות שאחראיות על דמעות של בכי).
3. מאחסן את ה- Hun האחראי על יצירתיות - ה- Hun הוא חלק מהנפש המאוחסן בכבד, הוא משויך לאלמנט העץ ומעוגן בדם של הכבד. אם נרצה לתת לו כותרת - ההון הוא הכי קרוב למונח שנקרא "נשמה/נפש". החומר הכי פחות חומרי של הנפש (החלק הכי יאנגי של הנפש) מבין שאר החלקים.

ה-Hun נכנס לגופנו ברגע הלידה ועוזב את הגוף בזמן המוות. זהו החלק היחידי מכל מכלול ה-Shen שאנו מזהים שהוא מגיע איפשהו והולך לאנשהו. זהו החלק היחיד והאחד שהוא מושאל - לא שלנו. ה-Hun באה במטרה לשרת את הבן אדם ולהביא את האיכות היאנגית שאינה תלויה בדברים החיים, לקיים דברים פנימיים וחיצוניים, משרתת את יכולתו של האדם להיות בקשר עם עצמו ולתקשר עם אחרים. בכתבים, מתייחסים ל- Hun כאיכות המאפשרת לבן אדם להיכנס פנימה להקשיב לאינטואיציה, וברגעים מסוימים היא עוזרת לאדם להסתכל החוצה, לתקשר עם אנשים, לקלוט ולספוג מידע אצל אנשים אחרים. אנו כל הזמן מסתכלים באספקט של נדידה. כשאנו חולמים ה-Hun נודדת (טיול אסטראלי), היא מחוברת אל הגוף בחוט דק של דם - ועושה דרכה לספירות עליונות. ה- Hun חייבת זאת כדי לשרוד את החיים האלה, היא חוזרת בזמן השינה והחלימה למקום ממנו היא באה. על כן, השעות המיוחסות בשעון הסיני לכבד הן בין 1:00-3:00 בלילה, האדם צריך לישון בשעות אלה בכדי לאפשר ל-Hun להתנתק מהגוף ובכך "להזין" את עצמה.

1. שולט על הגידים והרצועות - גיד מחבר שריר לעצם ומאפשר לגוף את התנועה, הגמישות, גיד חזק מאפשר לשריר להתכווץ על משהו. הכבד הוא זה שמזין את הגידים והרצועות בדם. מאפשר להן להיות רכות, גמישות.
2. נפתח לעיניים - אנו צריכים לראות את העומד לפנינו, לראות קדימה (ראיית הנולד). הראיה מאפשרת את התנועתיות וההתקיימות שלי במרחב - אני רואה היכן אני אהיה בעתיד, לאן מועדות פני - ולהתכוונן לשם. עיניים הן איבר החישה של אלמנט העץ - כאיש החזון הצופה קדימה.
3. מתבטא בציפורניים - הציפורניים נחשבות לסיומת של הגידים בגוף. גם הציפורניים וגם הגידים והרצועות מוזנות ע"י הדם של הכבד.

הדם הוא הציר שכל שאר התפקידים תלויים בו

התפקידים שנמנו למעלה נראים מרוחקים זה מזה - דם, דמעות, נפש, גידים, עיניים, ציפורניים - אבל כולם מסתדרים סביב הראשון. הכבד מאחסן את הדם, והדם הוא זה שמזין את הגידים והרצועות ומאפשר להן להיות רכות וגמישות; הציפורניים הן הסיומת של אותם גידים ומוזנות מאותו מקום; העיניים צריכות הזנה כדי לראות, והראייה היא מה שמאפשר את ההתקיימות במרחב; וה-Hun עצמה מעוגנת בדם של הכבד ומחוברת אליו בחוט דק של דם. כלומר תפקיד אחד מסביר ארבעה.

מכאן גם השעה. ה-Hun נודדת בזמן החלימה וחוזרת למקום שממנו באה, והיא יכולה לעשות זאת רק כשהדם נמצא בכבד. בעמוד על השעון הסיני זה כתוב מהצד השני: ברגע שנכנסים למיטה הדם חוזר לכבד והנפש מתכנסת איתו. שינה בשעות שבין 1:00 ל-3:00 אינה מנוחה סתם, אלה שעות העבודה של הכבד.

אותו היגיון עובד גם בכיוון ההפוך. כשמשהו בהזנה הזו חסר, המקומות שמראים זאת ראשונים הם בדיוק אלה שברשימה: יובש בעיניים, גידים נוקשים, ציפורניים שבירות, שינה קלה או חלומות רבים. אף אחד מהסימנים האלה אינו מעיד על הכבד בפני עצמו, אבל אשכול שלהם יחד הוא מה שמפנה את התשאול לכיוון הזה.

כעס, אביב ורוח - למה הם מופיעים באותה טבלה

טבלת ההתאמות אינה רשימת סמלים אלא אוסף של מקומות שבהם אותו אלמנט מתגלה. הרגש של העץ הוא כעס, העונה היא אביב, האקלים הוא רוח, הקול הוא צעקה, הטעם הוא חמוץ, הרקמה היא גידים ורצועות והפתח הוא העיניים. כל אלה מתארים אותה תכונה בהקשרים שונים: משהו שדוחף כלפי מעלה וקדימה, שפורץ, שמשנה כיוון במהירות.

המאמר על עצבים כאן באתר עוסק בדיוק בצד הרגשי של השורה הזו. כשהכעס מאוזן הוא מדרבן לפעולה - אדם רואה משהו לא צודק ומתגייס לשנות אותו, וזו התנועה של העץ בדיוק. כשהוא נתקע הוא הופך למרמור, לקיפוח ולקנאה, כלומר לתנועה שלא הצליחה לצאת. השאלה אינה אם יש כעס אלא אם הוא ממשיך הלאה.

התפקיד בקיסרות סוגר את התמונה: הכבד הוא גנרל הכוחות המזויינים, ובן זוגו כיס המרה הוא השופט העליון. הגנרל בונה את התוכנית ורואה את השטח קדימה - וזו שוב הראייה, אותה ראייה שהמרידיאן נפתח אליה - והשופט מכריע. בעמוד על מרידיאן כיס המרה זה כתוב במפורש: הכבד שולט על האסטרטגיה וכיס המרה שולט על קבלת ההחלטות. שני חלקים של אותו מהלך, מחולקים בין שני איברים.

האנטומיה המערבית והתפקידים הסיניים - שתי שפות על אותו שם

העמוד הזה נפתח בפסקה של אנטומיה מערבית ורק אחריה מגיעה רשימת התפקידים הסינית, וכדאי לקרוא את שתיהן זו מול זו. במקום אחד הן נפגשות כמעט מילה במילה: התפקיד הווסקולרי מתאר את הכבד כבנק דם חשוב בגוף, והתפקיד הסיני הראשון הוא שהכבד מאחסן את הדם. אלה שתי שפות שמתארות אותה פעולה של אגירה.

בכל שאר הנקודות הן נפרדות. גידים ורצועות, ציפורניים, עיניים, דמעות וה-Hun אינם משויכים לכבד באנטומיה המערבית, ואילו הכנת חלבוני הפלזמה ואחסון הגליקוגן אינם מופיעים ברשימת התפקידים הסינית. כלומר המילה כבד מציינת כאן שני דברים שונים, ולא גרסה סינית של אותו איבר. זו הסיבה שהעמוד נקרא מרידיאן הכבד ולא הכבד: מה שמתואר בו הוא מסלול בגוף ואגד של תפקידים, והאיבר הוא תחנה אחת עליו.

העץ בין חמשת האלמנטים

מעגל ההזנה בין האלמנטים מסודר כך שכל אחד מזין את הבא אחריו: העץ מזין את האש, האש מייצרת אדמה, האדמה מולידה מתכת, המתכת נושאת מים והמים מצמיחים עץ. לפי הסדר הזה הכבד מוזן על ידי אלמנט המים - הכליות ושלפוחית השתן - ומזין את אלמנט האש, כלומר את הלב ואת המעי הדק. גם העונות מסודרות כך: האביב, עונת העץ, בא אחרי החורף, עונת המים.

חשוב לא לבלבל בין המעגל הזה לבין השעון. בעמוד על השעון הסיני כתוב במפורש שהשעון אינו מסתובב לפי מעגל האלמנטים אלא מתאר את זרימת הצ'י במרידיאנים לאורך היממה, ושמה שנשמר בו הוא רק הצמידות בין שני בני הזוג של כל אלמנט. שני הסדרים נכונים ושניהם משמשים, אבל הם עונים על שאלות שונות.

הדמעות - שתי מערכות

שורת ההפרשות בטבלת ההתאמות של אלמנט העץ היא דמעות, וברשימת התפקידים מופיע שהכבד שולט בדמעות - אבל בסוגריים שם מופיעה הבחנה שקל לפספס: הכוונה לדמעות של לחלוח וניקוי, לעומת הכליות שאחראיות על דמעות של בכי. כלומר עין יבשה ועין בוכה אינן אותה כתובת ברפואה הסינית, וזו דוגמה קטנה לאופן שבו אותו נוזל מקבל שני הסברים לפי מה שהוא עושה ולא לפי מהיכן הוא יוצא.

מה נגזר מהשעות האלה בפועל

ההמלצה המעשית שיוצאת מהעמוד הזה היא המלצת שינה, והיא מכסה ארבע שעות ולא שתיים. בעמוד על השעון הסיני שעות אלמנט העץ הן 23:00 עד 3:00: בשעתיים הראשונות, שעות כיס המרה, מומלץ לתת לגוף את המנוחה והשקט שיתמכו ביכולת לקבל החלטות, ובשעתיים שאחריהן הכבד מאחסן את הדם ואיתו את הנפש. אלה שעות עבודה של האלמנט כולו.

בקצה השני של השעון עומדות השעות 13:00 עד 15:00, שעת המעי הדק, שהיא שעת השפל של הכבד. בעמוד על השעון הסיני אלה מצוינות כזמן לארוחת הצהריים ולמנוחה שתיטיב עם הגוף אחריה. כלומר שתי הנקודות שבהן העץ נמצא בקצה - בשיא ובשפל - הן שתי הנקודות שבהן ההמלצה היא לעצור, וזה כמעט לא מקרי במערכת שהאלמנט שלה הוא תנועה קדימה.

כבד - מרידיאן מרכזי

מסלול חיצוני - מתחיל בקצה הלטראלי של פינת ציפורן הבוהן הגדולה (LIV1). עולה לאורך החלק הדורסאלי של כף הרגל עד מפרק הקרסול (LIV4). עולה לאורך החלק המדיאלי של שוק (נפגש עם מרידיאן הטחול והכליות בנקודה SP6), עולה אנטריורית למרידיאן הטחול לאורך השוק (החלק המדיאלי של הברך - LIV8). ממשיך אל הירך ועולה לאורך המפשעה (מקיף אותה) וחוצה את מרידיאן הטחול (SP12,13), נכנס לאיברי הגניטאליה החיצונים ומשם עולה אל הנקודות LIV14 ,LIV13.

מסלול פנימי - נפרד מהמרידיאן הראשי בירך ועולה לאיברי הגניטאליה החיצונים, עולה אל הבטן (CV2,3,4) - רק הכבד משלושת היינים של הרגל מגיע לנקודה CV2 (כמו כן היא נקודת מפגש תחתונה של המתפצלים LIV/GB). משם מטפס אל הקיבה, חודר אל הכבד ועוטף את כיס המרה. מהקיבה ממשיך המרידיאן ומטפס אל הושט, שפתיים (GV24), אל העיניים ועולה עד הנקודה GV20 - נקודת מפגש כל מרידיאני היאנג.

ענף נפרד מהמרידיאן בעין ויורד ממנה אל הלחי והשפתיים.

ענף נוסף נפרד מהמרידיאן המרכזי בכבד, מתפזר בריאות ומתחבר לנקודה PC1, ויורד חזרה אל המחמם האמצעי (CV12).

כבד - מרידיאן החיבור

המרידיאן מתחיל בצידה הפנימי של השוק (LIV5). מתחבר עם מרידיאן ה- GB ועולה עד האזור הגניטאלי. מתחבר עם הפין והואגינה (היחיד שמתחבר אליהם - יוצר שם תנועתיות).

כבד - מרידיאן מתפצל

בניגוד לשאר המרידיאנים המתפצלים אשר מתחילים בחלק הגדול של הגפה. מרידיאן זה מתחיל בצידה הדורסאלי של כף הרגל (בערך בנקודה LIV3) עולה עד לקו הערווה (CV2) שם מתחבר עם מרידיאן ה- GB וזורם עמו אל הקנטוס החיצוני של העין (GB1).

כבד - מרידיאן השרירים

המרידיאן מתחיל בבוהן הגדולה (LIV1), עולה לצידו הפנימי של הקרסול וממשיך דרך צידה הפנימי של הרגל אל הברך. עולה דרך החלק המדיאלי של הירך אל הגניטאליה (CV2,3) שם מתחבר למרידיאני השרירים האחרים של ה- Yin של הרגל (KID ו- SP).

איפה המרידיאן נוגע במרידיאנים אחרים

המסלולים שלמעלה אינם קו אחד סגור. הכבד נפגש עם מרידיאן הטחול והכליות בנקודה SP6 בשוק, חוצה את הטחול שוב בנקודות SP12 ו-SP13 במפשעה, ומגיע לנקודות CV2, CV3 ו-CV4 בבטן התחתונה - ומבין שלושת מרידיאני היין של הרגל הוא היחיד שמגיע ל-CV2. משם הוא עולה לקיבה, נכנס לכבד ועוטף את כיס המרה, ומטפס עד GV20 בקודקוד, שהיא נקודת המפגש של כל מרידיאני היאנג. ענף נוסף מתפזר בריאות, מתחבר לנקודה PC1 ויורד למחמם האמצעי ב-CV12.

רשימת המפגשים הזו היא למעשה מפה של קשרים. המפגש ב-SP6 מסביר למה נקודה אחת בשוק נוגעת בשלושה מרידיאנים בבת אחת; החיבור ל-PC1 הוא הביטוי הפיזי של השכבה Jue Yin, זו שמצרפת את הכבד למעטפת הלב; והמגע עם כיס המרה מופיע כאן בכל ארבעת המסלולים ולא רק במרכזי.

לכבד יש גם כתובות על מרידיאנים אחרים. שתי הנקודות שסוגרות אותו, LIV13 ו-LIV14, הן נקודות התראה: LIV14 היא נקודת ההתראה של הכבד עצמו ונפגשת עם הטחול ועם ה-Yin Wei, ו-LIV13 היא דווקא נקודת ההתראה של הטחול, וגם נקודת ההשפעה על כל איברי ה-Zang, וגם מפגש עם כיס המרה. כלומר קצה המרידיאן של העץ נושא עליו את הכתובת של האדמה.

על הגב הכבד מופיע פעמיים, שתיהן על מרידיאן שלפוחית השתן: BL18 היא נקודת ה-Back Shu של הכבד, ו-BL47, שנקראת שער ה-Hun, יושבת בדיוק באותו גובה בקו החיצוני. המבנה הזה חוזר על עצמו אצל כל האיברים המרכזיים והוא מתואר בהרחבה בעמוד על מרידיאן שלפוחית השתן.

ארבעת המסלולים ומה מבדיל ביניהם

כל מרידיאן מתואר כאן בארבעה מסלולים, והם אינם ארבע גרסאות של אותו דבר. המסלול המרכזי הוא הקו המלא, החיצוני והפנימי, זה שמחבר את הגפה אל האיבר עצמו. מרידיאן החיבור הוא קו קצר שקושר את המרידיאן לבן זוגו, ובמקרה של הכבד הוא יוצא מ-LIV5 בשוק, מתחבר לכיס המרה ועולה לאזור הגניטאלי - והוא היחיד מבין המרידיאנים שמתחבר לפין ולואגינה ויוצר שם תנועתיות.

המרידיאן המתפצל של הכבד יוצא דופן: בניגוד לשאר המתפצלים, שמתחילים בחלק הגדול של הגפה, הוא מתחיל בגב כף הרגל בערך בנקודה LIV3, עולה עד קו הערווה ב-CV2 ומשם זורם יחד עם כיס המרה עד הקנטוס החיצוני של העין ב-GB1. מרידיאן השרירים הוא השכבה השטחית מכולן, זו שעוסקת בשרירים ובתנועה, והוא נקשר לשני מרידיאני היין האחרים של הרגל - הכליות והטחול - באזור הגניטאלי.

איך קוראים את טבלת הנקודות

לטבלה שלמטה יש היגיון פנימי שאפשר לראות גם בלי הכשרה. חמש נקודות על הגפה נושאות שמות של מים בסדר עולה: LIV1 היא באר, LIV2 מעיין, LIV3 פלג, LIV4 נהר ו-LIV8 ים. התמונה היא של זרימה שמתחילה כטפטוף בקצה הבוהן והולכת ומתרחבת ככל שמתקרבים לגוף, וזו הסיבה שנקודות הקצה מדויקות וקטנות ונקודות הברך רחבות יותר בהשפעתן.

לצד שמות המים מופיעה עמודת האופי, ובה נכתב גם האלמנט של כל נקודה. LIV3, שנקראת גל עצום, היא נקודת אדמה וגם נקודת המקור של המרידיאן; LIV8 היא נקודת מים ונקודת חיזוק; LIV5 היא נקודת החיבור ו-LIV6 נקודת ההצטברות. השמות עצמם שווים קריאה - שער הסדר, שער המחזור, מעיין מעוקל, תולעת עץ בתעלה - משום שהם מתארים את מה שמיוחס לנקודה ולא את מיקומה.

מטופלים מגיעים עם תלונות שהתשאול עליהן מוביל לכיוון הזה - יקיצה קבועה בשעות מסוימות של הלילה, נוקשות בגידים, יובש בעיניים, מחזור לא סדיר או כעס שנתקע - והעמוד הזה הוא הרקע לאבחנה ולא תחליף לה. אין כאן המלצה לדקר נקודה או לעבוד על עצמך, וטבלת הנקודות מובאת כחומר לימוד.

טבלת נקודות דיקור על מרידיאן הכבד