מרידיאן המעי הגס

מעי גס - LI - Da Chang

אלמנט המתכת (איבר Yang) - Metal. בן הזוג באלמנט הן הריאות (LU - איבר Yin).

שכבה: Yang Ming. - בת הזוג בשכבה היא הקיבה (ST).

שעה: 5:00-7:00 - בן הזוג בשעון הסיני הן הכליות (KID).

שלוש השורות שפותחות את הדף

שלוש השורות שמעל התמונה הן כרטיס הזהות של המרידיאן, ובאותו מבנה נפתח כאן כל אחד משנים עשר המרידיאנים. הראשונה אומרת לאיזה אלמנט שייך המעי הגס ומי בן זוגו באותו אלמנט. השנייה אומרת באיזו שכבה הוא יושב ומי שותפה לו בשכבה. השלישית אומרת מתי ביממה הוא בשיאו ומי עומד מולו בשעון הסיני.

המעי הגס הוא איבר Yang ובנות זוגו באלמנט, הריאות, הן איבר Yin. ההבחנה בין שני הסוגים עוברת דרך כל התורה, ובמאמר על ין ויאנג היאנג מתואר כחם, כגבוה, כמהיר וכפורץ החוצה, מול היין הקר, הנמוך והאיטי. בגוף ההבדל המעשי הוא בין איבר שמאחסן לאיבר שדבר עובר דרכו, וזה נאמר במאמר על מרידיאן כיס המרה דרך החריג שלו: כיס המרה נקרא שם האיבר היאנגי היחיד המאחסן נוזל טהור.

השכבה היא Yang Ming, והשותפה בה היא הקיבה. גם כאן המשמעות המעשית נמצאת במסלול ולא בהגדרה: המרידיאן המרכזי של המעי הגס מסתיים בצידו של האף בנקודה LI20, ובטבלת הנקודות שלמטה LI20 רשומה כמפגש עם מרידיאן ה-ST. במאמר על מרידיאן הקיבה אותו דבר נאמר מהצד השני, כשהמסלול הפנימי של הקיבה מתחיל באותה נקודה בדיוק. שני האיברים רחוקים זה מזה בבטן, והמסלולים שלהם נפגשים בפנים.

השורה השלישית היא השעה, 5:00-7:00. במאמר על השעון הסיני השעות 3:00 עד 7:00 הן החלון של אלמנט המתכת, ומה שכתוב שם על השעתיים האלה הוא ההסבר הקצר ביותר שיש כאן לאיבר: המעי הגס בא במטרה לחתוך, לעשות הפרדה בין האתמול לבין היום החדש שאליו התעוררנו, על ידי הוצאת הצואה שהצטברה אתמול. על השעות שלפניו, שעות הריאות, נכתב שם שנהוג לבצע בהן תרגילי נשימה וטאי צ'י.

מול המעי הגס בשעון עומדות הכליות, בשעות 17:00-19:00. זה אינו צמד של אלמנט אלא צמד של שעה: כשאיבר אחד בשיאו השני בשפלו. במאמר על מרידיאן הכליות אותו זיווג רשום מהצד השני, ובמאמר על השעון הסיני הציר משמש בשני כיוונים: כשאי אפשר לפגוש מטופל בשעת השיא שואפים לשעה המקבילה בשעון, וכשתופעה חוזרת בשעה קבועה היא מכוונת לאחד משני צדי הציר.

אנטומיה מערבית:

המעי הגס ממוקם בבטן ואורכו מגיע לאורך של כמטר וחצי. המעי סופג את רוב המים ממזון מעוכל ומיצים שהופרשו אליו, כ- 15 ליטר ביממה, מהם מופרשים רק 155 מ"ל מים בצואה. במעי הגס מסתיים העיכול של החלבונים, השומנים והסוכרים והם נספגים עם הוויטמינים, מים ויונים שונים של מלחים (חלק מהמים נספגים אל זרם הלימפה). פחות ממחצית מהצואה הן שאריות מהמזון הנאכל, רוב ההצואה היא חיידקים החיים במעי הגס, תאי רירית של המעי וריר. צבע הצואה מקורו בפיגמנטים מהמרה .שומנים ותוצרי פירוק של חלבונים שאינם נספגים מקנים לצואה את ריחה.

איך נקראת טבלת ההתאמות

הטבלה שלמעלה היא רשימת המקומות שבהם אלמנט המתכת מבצבץ החוצה ואפשר לראות אותו, לשמוע אותו או להריח אותו. הרגש הוא יגון, הטעם חריף, העונה סתיו, הכיוון מערב, האקלים יובש, הצבע לבן, הקול בכי והריח חלודה. ההפרשה של המתכת בטבלה הזאת היא צואה, ובטבלת הריאות, בנות הזוג באלמנט, אותה שורה אומרת נזלת.

שתי שורות בטבלה נשארו ריקות, האספקט הנפשי והפתח, וזה דפוס ולא חוסר: שתיהן ריקות בכל ששת טבלאות איברי היאנג באתר הזה ומלאות בטבלאות איברי היין. במתכת הן מופיעות אצל הריאות, שם האספקט הוא ה-PO והפתח הוא האף.

השורה שכן מלאה כאן ואינה מלאה אצל רוב איברי היאנג היא הרקמה: עור. זה קורה רק בשתי טבלאות יאנג בכל האתר, כאן ואצל כיס המרה, ובשתיהן הרקמה זהה בדיוק לזו של בן הזוג באלמנט. אצל הריאות הרקמה היא עור, וברשימת התפקידים שלהן כתוב עליו משפט שקשה לשכוח: העור, זוהי הריאה השלישית, והריאות אחראיות על סגירה ופתיחה של הנקבוביות. גם השורה מתבטא כאן אומרת עור.

השורה האחרונה היא התפקיד בקיסרות: שר ההובלה והמעבר. זה תיאור מדויק של שלושת התפקידים ברשימה שמתחת לטבלה, שכולם עוסקים במעבר של חומר ממקום למקום ובהחלטה מה ממשיך הלאה. בטבלת הריאות התפקיד המקביל הוא ראש הממשלה, ובשאר האיברים באתר המטאפורה נמשכת: הלב הוא הקיסר, הכליות שר האוצר, הכבד גנרל הכוחות המזוינים, כיס המרה השופט העליון והקיבה מחסן התבואה.

היגון, הסתיו והיובש

הרגש של המתכת בטבלה הוא יגון, העונה סתיו והאקלים יובש. שלוש השורות האלה נקראות יחד, וקל לראות למה: הסתיו הוא העונה שבה דברים נושרים, והמתכת היא האלמנט שתפקידו להפריד בין מה שנשאר למה שהולך.

במאמר על ין ויאנג הרגש הזה מופיע ברשימת האטיולוגיה של חוסר יאנג, שם נמנים אבל וטראומה נפשית לצד חשיפה לקור ותזונה קרה, והעיקרון הטיפולי שנרשם שם הוא חימום. באותו מאמר היובש מופיע בטבלת הפתולוגיה בצד היאנגי, מול הלחות בצד הייני, ובפרק על חוסר יין נמנים יובש בפה, יציאות יבשות וקשות וחומר מצומק ומיובש.

במאמר על מרידיאן הריאות, בנות הזוג באלמנט, אותה משפחה מופיעה מהצד של התפקיד: הריאות מפיצות נוזלים אל העור כדי שיהיה לחלוחי ומווסתות מעברי מים. וכאן, בתפקיד השלישי, המעי הגס מוציא את הנוזלים משארית העיכול כדי למצק את הצואה ולשמור מפני אובדן נוזלים הנחוצים לגוף. אותו אלמנט, אותו חומר, שני קצוות.

תפקידים:

1. קבלת עודפי העיכול מהמעי הדק.
2. ספיגת הנוזלים חזרה אל הגוף - המעי הגס הוא המקום האחרון בהחלט של החלטה מה נשאר ומה יוצא - מה חשוב ומה לא תכונה מאוד מתכתית של הפרדה סופית בהחלט. התפקיד שלו היא ללכת למקום עם הכי הרבה רפש ועדיין למצוא שם את החומרים החשובים לגוף - דורש רמת סינון ודיוק מאוד גבוהה.
3. מיצוק הצואה והפרשתה החוצה - כאמור, המעי הגס הוא התחנה האחרונה של העיכול, תפקידו הוא להוציא את הנוזלים משארית העיכול ובכך למצק את הצואה ולשמור מפני אובדן נוזלים הנחוצים לגוף.

המעי הגס והריאות, צמד המתכת

המתכת היא אלמנט של הפרדה, וזה נאמר כאן במפורש. בתפקיד השני ברשימה שלמעלה כתוב שהמעי הגס הוא המקום האחרון בהחלט של ההחלטה מה נשאר ומה יוצא, מה חשוב ומה לא, ושזו תכונה מאוד מתכתית של הפרדה סופית. שם גם נכתב מה מייחד את התפקיד הזה: ללכת למקום עם הכי הרבה רפש ועדיין למצוא בו את החומרים החשובים לגוף, מה שדורש רמת סינון ודיוק גבוהה מאוד.

במאמר על מרידיאן הריאות אותו אלמנט מופיע מהצד ההפוך של הגוף. הריאות מורידות ומפיצות צ'י, מפיצות נוזלים אל העור כדי שיהיה לחלוחי ואל המפרקים והשרירים, מווסתות מעברי מים ומורידות נוזלים כלפי מטה לכיוון הכליות. אחד מפיץ ואחד מפריד, ושניהם עובדים על אותו חומר: נוזלים, ועור.

החיבור בין השניים כתוב גם במסלולים. המסלול הפנימי של המעי הגס יורד מנקודה ST12, מתחבר לריאות, יורד לסרעפת וממשיך אל איבר המעי הגס. מרידיאן החיבור מתחיל בנקודה LI6 ומתחבר עם מרידיאן הריאות. בטבלת הנקודות LI18 רשומה כנקודת מפגש של המתפצלים של ה-LU ושל ה-LI. הענף השני של המרידיאן המתפצל יורד אל הגרון, אל הריאות ואל המעי הגס באותה תנועה אחת.

במאמר צואה, שהוא מאמר לטיפול עצמי ולא מאמר על מרידיאנים, אותו תפקיד נכתב בשפה של מי שעומד בשירותים. מתוארים שם מרקם תקין שאינו רך מדי ואינו יבש או קשה מדי, צבע חום בהיר, ריח שאינו חריף ומתנדף בקלות, ותחושת התרוקנות מלאה אחרי היציאה, ונכתב שם שכל מצב אחר, מצורות ומרקמים שונים ועד עצירות או צבעים שונים, אינו מצב תקין. נכתב שם גם שיש לשים לב לגזים, לקושי ביציאה, לדחיפות ולשעות שבהן מתפנים. השעות האלה הן בדיוק מה שהשורה השלישית בראש הדף הזה מדברת עליו.

השעות של המעי הגס

בין 3:00 ל-5:00 הצ'י בריאות, ובין 5:00 ל-7:00 הוא עובר למעי הגס. ארבע השעות האלה הן החלון של אלמנט המתכת בשעון, והן נופלות על תחילת היום. במאמר על השעון הסיני נכתב שנהוג לבצע תרגילי נשימה וטאי צ'י בשעות הבוקר המוקדמות כדי לחזק את הנשימה והריאות, ומיד אחר כך מגיע ההסבר על השעתיים הבאות: כיאה לאלמנט המתכת, המעי הגס בא במטרה לחתוך, לעשות הפרדה בין האתמול לבין היום החדש.

במאמר על השעון הסיני מופיעה גם התמונה הרחבה של סדר היום לפי האלמנטים, והמעי הגס פותח אותה. אחריו, בשעות 7:00 עד 11:00, מגיע חלון האדמה, שעות השיא של מערכת העיכול ולכן השעות הטובות ביותר לאכול וללמוד. אחר כך שיא היום, אלמנט האש, ואחר כך שעות המים שתפקידן שם לצנן את הגוף ולהוציא את החום העודף. היום נפתח בהפרדה ונסגר בהתכנסות.

השעה משמשת גם באבחון. במאמר על השעון הסיני כתוב שכשקיימות מחלות שקשה לאבחן, אפשר לתשאל את המטופל על השעות שבהן הבעיה מחריפה ומשם לפנות למרידיאן שאותן שעות מצביעות עליו. תופעה שחוזרת בכל בוקר בין 5:00 ל-7:00 ותופעה שחוזרת בכל אחר צהריים בין 17:00 ל-19:00 מצביעות על אותו ציר, ציר המעי הגס והכליות.

המעי הגס - המרידיאן המרכזי

מסלול חיצוני - מתחיל בצד הרדיאלי של האצבע המורה, עובר דרך העצמות המטאקרפליות הראשונה והשנייה, משם עובר דרך מפרק היד בשקע בין הגידים Extensor Pollicis Longus ו-Extensor Pollicis Brevis בנקודה LI5. ממשיך לאורך האספקט הלטראלי של האמה אל המרפק (LI11). עולה לאורך האספקט הלטראלי של הזרוע אל הכתף (LI15), עובר דרך השקע שבין עוקץ השכמה לעצם הבריח (LI16), משם אל נקודה GV14 (מפגש כל מרידיאני היאנג) וממשיך אל נקודה ST12.

המרידיאן עולה מהשקע הסופרא-קלויקולרי (ST12) לאורך האספקט הלטראלי של הצוואר, עובר דרך הלחי ונכנס לחניכיים התחתונות, משם עולה דרך הנקודה ST4, סובב את השפה העליונה וחוצה את הפילטרום דרך הנקודה GV26. מנקודה זו המרידיאן השמאלי ממשיך לצד ימין והמרידיאן הימני ממשיך לצד שמאל ומסתיים בצידו של האף ב- LI20. (זוהי הייחודיות של מרידיאן זה).

מסלול פנימי - מהנקודה ST12 יורד המרידיאן ומתחבר לריאות, יורד לסרעפת ומשם ממשיך אל איבר המעי הגס.

ענף נוסף יורד מנקודה ST12 אל ST37 (נקודת הים התחתונה של המעי הגס).

המעי הגס - מרידיאן החיבור

המרידיאן מתחיל בנקודה LI6 ומתחבר עם מרידיאן הריאות, משם עולה דרך האמה והזרוע, עובר דרך הנקודה LI15 אל מפרק הלסת והלחי, שם מתחלק: סעיף אחד מתחבר לשיניים וסעיף שני נכנס לאוזן.

המעי הגס - המרידיאן המתפצל

המרידיאן מתפצל מהמרידיאן הראשי ביד, עולה דרך הזרוע אל הכתף (LI15) כאשר בנקודה זו מתחלק ל- 3 ענפים:

1. ממשיך דרך עמוד השדרה ומתחבר לחוליה C7.
2. ענף שני מגיע לשקע הסופרא-קלויקולרי, יורד אל הגרון, הריאות והמעי הגס.
3. ענף שלישי יוצא מהנקודה LI15 ויורד אל החזה והשדיים.

לאחר מכן המרידיאן עולה מהשקע הסופרא-קלויקולרי אל הגרון ומתחבר עם המרידיאן המרכזי.

המעי הגס - מרידיאן השרירים

המרידיאן מתחיל בקצה האצבע המורה LI1)) ומתחבר למפרק כף היד, עולה לאורך האמה ומתחבר למרפק בחלקו הלטראלי. משם עולה דרך הזרוע ומתחבר לכתף (LI15), עולה לצוואר ולאורך הפנים דרך הרקות, לפינת המצח (ST8) ולקודקוד הראש, ומשם יורד אל המנדיבולה בצידו השני של הראש.

ענף ממרידיאן זה יוצא מהכתף, סובב את השכמה ומתחבר אל חוליות בית החזה העליונות.

ענף נוסף יוצא אנטריורית לאוזן, לרוחב הלחי ומתחבר לצידו של האף.

ארבע המפות של המרידיאן

כל אחד משנים עשר הדפים האלה מצייר את אותו מרידיאן ארבע פעמים, וזאת אינה חזרה. אלה ארבע מפות שונות של אותו איבר, וכל אחת עונה על שאלה אחרת.

המרידיאן המרכזי נושא את הנקודות הממוספרות ונחלק למסלול חיצוני, שרץ על פני הגוף, ולמסלול פנימי, שנכנס אל האיברים. אצל המעי הגס החיצוני מתחיל בצד הרדיאלי של האצבע המורה, עולה לאורך האמה אל המרפק ב-LI11, ממשיך אל הכתף ב-LI15, עובר ב-GV14, מגיע ל-ST12 ומשם עולה לאורך הצוואר והלחי, נכנס לחניכיים התחתונות, סובב את השפה העליונה וחוצה את הפילטרום. הפנימי יורד מ-ST12, מתחבר לריאות, יורד לסרעפת וממשיך אל איבר המעי הגס.

במקום שבו המרידיאן חוצה את הפילטרום קורה דבר שאין כמוהו בשאר האחד עשר. בנקודה GV26 המרידיאן השמאלי ממשיך לצד ימין והמרידיאן הימני ממשיך לצד שמאל, ורק אז הוא מסתיים בצידו של האף ב-LI20. המאמר מסמן את זה בסוגריים כייחודיות של מרידיאן זה, ובטבלת הנקודות זה נרשם שוב בשורה של LI19.

מרידיאן החיבור יוצא מנקודה אחת ומחבר את המרידיאן לבן זוגו. אצל המעי הגס זו LI6, ובטבלה היא רשומה בדיוק כך, נקודת חיבור. אותו דפוס חוזר בכל המרידיאנים: אצל הקיבה זו ST40, אצל הלב HT5, אצל הכליות KID4 ואצל המעי הדק SI7. מכאן הוא עולה אל מפרק הלסת והלחי ומתחלק, סעיף אחד לשיניים וסעיף שני לאוזן.

המרידיאן המתפצל הולך למקומות שהמרכזי אינו מגיע אליהם. במאמר על מרידיאן הכליות נכתב על המתפצלים שתפקידם להפעיל שני איברים ולהגיע למקומות ספציפיים שהראשי אינו מגיע אליהם. אצל המעי הגס הוא נחלק בכתף ב-LI15 לשלושה ענפים, אחד לעמוד השדרה ולחוליה C7, שני אל הגרון, הריאות והמעי הגס, ושלישי אל החזה והשדיים.

מרידיאן השרירים אינו נושא נקודות משלו. אצל המעי הגס הוא מתחיל בקצה האצבע המורה, מתחבר למפרק כף היד ולמרפק, עולה דרך הזרוע אל הכתף, לצוואר ולאורך הפנים דרך הרקות אל פינת המצח ב-ST8 ואל קודקוד הראש, ומשם יורד אל המנדיבולה בצידו השני של הראש. גם כאן הוא חוצה צד.

טבלת נקודות דיקור על מרידיאן המעי הגס

הנקודה שרוב האנשים כבר פגשו

בטבלה שלמעלה LI4 נקראת מפגש הוואדיות, He Gu, והיא רשומה כנקודת מקור וכנקודה שולטת על הפנים והפה. המיקום שרשום לה הוא בין העצמות המטאקרפליות הראשונה והשנייה, בחריץ הממוקם באמצע העצם המטאקרפלית השנייה.

שני מאמרים אחרים באתר שולחים את הקורא לאותו מקום ביד בלי לקרוא לו בשם. במאמר כאב ראש כתוב ללחוץ על הנקודה הנמצאת על הקרום המחבר בין האגודל לאצבע המורה, ונוספת שם ההערה שרובנו מכירים את הנקודה הזאת. במאמר נעילת לסתות מוצעת אותה נקודה בדיוק כאפשרות נוספת, עם הערה שאנחנו מכירים אותה מהקלה על כאבי ראש.

שאר הטבלה ממשיכה את הסיפור של מרידיאן שרץ מהיד עד הפנים. LI11 רשומה כים, כאדמה, כנקודת חיזוק וכנקודת Ghost. LI14, LI15 ו-LI16 רשומות כמפגשים עם מרידיאן ה-Yang Qiao, ו-LI14 גם כמפגש עם ה-SI ועם ה-BL. LI18 רשומה כנקודת אשנב לרקיע וכמפגש המתפצלים של ה-LU ושל ה-LI. LI1 רשומה כבאר, כמתכת, כנקודת השעה וכנקודת הפתיחה של מרידיאן ה-TMM.

ושורה אחת בטבלה שייכת בכלל לשכן: LI10, שלושת המיילים של היד, רשומה כנקודת הים העליונה של ה-ST. זו התמונה המשלימה למה שקורה במאמר על מרידיאן הקיבה, שם ST37 רשומה כנקודת הים התחתונה של המעי הגס ו-ST25 כנקודת ההתראה שלו. שני איברי שכבת Yang Ming מחזיקים נקודות זה של זה.

שאלות שחוזרות על מרידיאן המעי הגס

מהי שעת המעי הגס בשעון הסיני?

שעת השיא היא 5:00-7:00, מיד אחרי שעת הריאות. במאמר על השעון הסיני נכתב על השעתיים האלה שהמעי הגס בא לחתוך, לעשות הפרדה בין האתמול לבין היום החדש שאליו התעוררנו. מול המעי הגס בשעון עומדות הכליות, בשעות 17:00-19:00.

מי בן הזוג של מרידיאן המעי הגס?

שלושה, ולכל אחד משמעות אחרת. באלמנט המתכת בנות הזוג הן הריאות, איבר היין. בשכבת Yang Ming השותפה היא הקיבה. בשעון הסיני עומדות מולו הכליות.

איפה עובר מרידיאן המעי הגס?

המסלול החיצוני מתחיל בצד הרדיאלי של האצבע המורה, עובר בין העצמות המטאקרפליות, ממשיך דרך מפרק היד ב-LI5 ולאורך הצד החיצוני של האמה אל המרפק ב-LI11, עולה אל הכתף ב-LI15, עובר ב-GV14 ומגיע ל-ST12, ומשם עולה לאורך הצוואר, עובר בלחי ונכנס לחניכיים התחתונות, סובב את השפה העליונה, חוצה את הפילטרום ב-GV26 אל הצד הנגדי ומסתיים בצידו של האף ב-LI20. הנקודות עליו נספרות מ-LI1 עד LI20.

למה העור מופיע בטבלה של המעי הגס?

העור הוא הרקמה של אלמנט המתכת, והוא רשום כאן גם בשורת הרקמה וגם בשורה מתבטא. במאמר על מרידיאן הריאות, בנות הזוג באלמנט, אותה רקמה מופיעה עם ההסבר: העור, זוהי הריאה השלישית, והריאות אחראיות על סגירה ופתיחה של הנקבוביות.

מה הקשר בין המעי הגס לצואה?

ההפרשה של אלמנט המתכת בטבלה היא צואה, ושניים משלושת התפקידים ברשימה עוסקים בה ישירות: ספיגת הנוזלים חזרה אל הגוף, ומיצוק הצואה והפרשתה החוצה. במאמר צואה מתוארת התמונה מהצד של הקורא, כולל מה נחשב מרקם, צבע וריח תקינים, ומה עוד שווה לשים לב אליו.