בעיות שינה

בתשאול לא שואלים רק כמה שעות ישנת. השאלות הן איך נראה הערב שלפני, כמה זמן עובר מהרגע שנכנסים למיטה ועד ההירדמות, האם היקיצה חד פעמית או חוזרת, באיזו שעה היא מופיעה, והאם אפשר לחזור לישון אחריה.

ברפואה הסינית מתוארים דפוסים שונים מאוד תחת אותה תלונה. בכתיבתו על יין ויאנג יניב מונה בצד אחד חוסר שקט ואינסומניה לצד חום, פנים אדומות, צמא, עצבנות ויציאות יבשות; ובצד השני, במצב שהוא מכנה חוסר יין, הוא מתאר חום שמופיע בעיקר בלילה, הזעות לילה, שינה קלה, וקושי ״להתכנס פנימה ולהירדם״.

התמונה ההפוכה קיימת גם היא. במצב שהוא מתאר כעודף יין הוא מונה ישנוניות, אפטיות, כבדות וחיוורון, כלומר אדם שישן ובכל זאת קם עייף. באותו טור הוא נותן דוגמה פשוטה: מראה של מי שהתעורר זה עתה הוא טבעי בבוקר, ואותו מראה כעבור שעות של עירות מתואר אצלו כסימן לחוסר איזון.

שתי התמונות האלה מובילות לשתי אבחנות שונות ולשני טיפולים שונים, ולכן התלונה ״אני לא ישן טוב״ היא נקודת הפתיחה של התשאול ולא סופו.

השעון הסיני הוא אחד מכלי האבחון שיניב כתב עליהם באריכות. לפי התיאור שלו, כל אחד משנים עשר המרידיאנים עובר במשך היממה עלייה ושקיעה בעוצמתו, ובשעות השיא של כל אחד מהם מיוחסת לו פעילות אחרת. הוא כותב בפירוש שכאשר תופעה חוזרת בשעה מסוימת, השעון מכוון את המטפל למרידיאן מסוים.

השעות שנוגעות ישירות לשינה הן שעות אלמנט העץ. בכתיבתו הוא מייחס לכיס המרה את השעות 23:00-1:00 ולכבד את השעות 1:00-3:00, ומתאר שבלילה הכבד מאחסן את הדם ואיתו את הנפש: ״ברגע שנכנסים למיטה לקראת השינה, הדם חוזר לכבד והנפש מתכנסת איתו ואנחנו נרדמים״. את השעות שלפניהן, 19:00-23:00, הוא מתאר כזמן של התכנסות ורגיעה לקראת שינת הלילה.

יניב מסייג את הכלי בעצמו. הוא כותב שאי אפשר לפגוש מטופל בכל שעה ביממה ולכן לא תמיד אפשר להיעזר בשעון הסיני, והוא מציג אותו ככלי אחד מתוך כמה ולא כאבחנה בפני עצמה.

במאמר שלו על מרידיאן הלב מופיע המשפט שממנו נגזרת רוב ההתייחסות הסינית לשינה: הלב הוא משכן ה-Shen, ולפי הכתיבה שלו הזיכרון, הפעילות המנטלית, יכולת השינה ורוח האדם משויכים כולם ללב. באותה טבלה הוא מציין שהאספקט הנפשי של הלב הוא Shen, שההפרשה המשויכת לו היא זיעה, ושתפקידו בסדר הקיסרי הוא הקיסר, זה שכדי לתפקד הוא זקוק לשקט.

הכבד נושא חלק אחר. במאמר על מרידיאן הכבד יניב מתאר את ה-Hun כחלק מהנפש שמאוחסן בכבד ומעוגן בדם שלו, וכותב שבזמן השינה והחלימה הוא חוזר למקום שממנו בא. זו הסיבה שהוא נותן לכך שהשעות 1:00-3:00 מיוחסות לכבד ושרצוי לישון בהן.

כל אלה הם תיאור מסורתי ולא בדיקה. הם מסבירים איך האבחנה בנויה ולמה נשאלות השאלות שנשאלות בחדר, והם לא אמירה על מה יקרה למי שיגיע.

הביקור הראשון הוא תשאול מלא ויסודי, שכולל התייחסות לאבחנות מערביות אם יש, לתרופות ולתוספי מזון. לפי הצורך נעשות גם אבחנת לשון ואבחנת דופק, ובסיומן אבחנה מסודרת וטיפול באותה פגישה. הפגישה הראשונה ארוכה מטיפול רגיל, והיא אינה אבחנה בלבד - היא כוללת גם את הטיפול.

הטכניקה נבחרת באבחנה ולא לפי שם התלונה. בקליניקה יש דיקור, כוסות רוח, שיאצו, פורמולות צמחי מרפא וקינסיו טייפ. למי שלא נוח עם מחטים אפשר לעבוד בשיאצו, שעובד על אותן נקודות בלחיצה במקום במחט והמטופל לבוש לאורך כל הטיפול.

על מספר הטיפולים יניב אומר את הדברים מראש: אין מספר קבוע, ככל שהמצב אקוטי יותר ההשפעה נוטה להיות מהירה יותר, ומצב שנמשך שנים לא סביר שיסתדר בטיפול אחד. המחירים המעודכנים מופיעים בעמוד המחירים. הם כוללים מע״מ ואינם כוללים תוספים ופורמולות צמחי מרפא שנגבים בנפרד.

חלק ניכר מהכתיבה של יניב הוא בדיוק זה, מה אפשר לעשות לבד ובבית בין הפגישות. בטור שכתב על כעס ועצבנות הוא מונה פעילות גופנית, תרגילי נשימה, יוגה ומדיטציה, ומספר גם מה הוא עושה בעצמו: שם שמן לבנדר או מרווה מרושתת במבער, מתקלח, שומע מוזיקה, ומשתדל להתרחק מהגורם שהוציא אותו משלוותו.

על הלבנדר עצמו הוא כתב טור נפרד, ושם הוא מציין שלמי שמתקשה להירדם בלילה, ילדים ומבוגרים כאחד, מספיק להריח אותו או לטפטף טיפה אחת על הכרית. בטור על הטימין הוא כותב שחליטה שלו נחשבת עוזרת בהפרעות שינה ואפילו נגד סיוטים.

גם ארוחת הערב שייכת לאותו עניין. בטור על אכילה נכונה יניב מביא את כלל האצבע ״בבוקר תאכל כמו מלך, בצהריים כנסיך ובערב כאביון״, ממליץ לאכול בישיבה ובלי טלפונים, ולא להגיע לשובע מוחלט אלא לכשלושה רבעים מקיבולת הקיבה. בשעון הסיני הוא מייחס לשעות 17:00-19:00 את ארוחת הערב ומתאר אותה כארוחה קלה.

הדברים האלה אינם טיפול והם אינם מחליפים אבחנה. הם משהו לעכשיו, והם גם מראים טוב מאוד מה התחושה שעליה מדובר בחדר.

רפואה סינית אינה באה במקום אבחון רפואי, וכך יניב כותב זאת בעצמו במאמר שלו על דלקת בכתף. שינה שהשתנתה בבת אחת, נחירות עם הפסקות נשימה, ישנוניות קיצונית ביום, או שינה שהשתבשה אחרי התחלה של תרופה חדשה, הם דברים לברר מול הרופא המטפל ולא לדחות.

התרופות והתוספים שאתה נוטל נאמרים בביקור הראשון, וזה חלק קבוע מהתשאול. כל שאלה על שילוב בין טיפול תרופתי לצמחי מרפא היא שאלה שכדאי להעלות גם מול הרופא המטפל שלך.

יניב זמין לשאלות גם אחרי הטיפול. אם משהו מרגיש לא בסדר, זו סיבה להרים טלפון ולא סיבה להמתין.