דלקת בשתן

שלפוחית השתן רשומה ברפואה הסינית כאחראית על שני דברים בלבד: על כמות הנוזלים בגוף ועל איכותם. שני התפקידים האלה מופיעים במאמר על מרידיאן שלפוחית השתן כאן באתר, והם הרקע לכל מה שכתוב בטור הזה. בהמשך מופיע מה עוד רשום באותו מאמר, מה מוסיף עליו המאמר על מרידיאן הכליות, ומה השתן עצמו מספר לפי הטבלה שבמאמר על ין ויאנג.

שורףףף….

תחושת חוסר הנוחות, הכאב, השריפה, הריצות התכופות לשירותים. אוף…אז מה עושים? (כמובן שקיימים סימפטומים נוספים כמו ריח חזק של השתן, דם בשתן ועוד)

מה אפשר לעשות בבית

אז נכון, דיקור יעיל מאוד לבעיה זו וגם פורמולות שמותאמות אישית. אבל מה אפשר בינתיים לעשות בבית?

קודם כל נעלה את כמות המים שאנו צורכים ביום. לפחות 8-10 כוסות מים ביום.

שמונה עד עשר כוסות זו מידה ולא הרגשה, ושווה לפרק אותה: כוס עם הקימה, כוס לפני כל ארוחה, וכוס בין ארוחות. שתייה שמפוזרת לאורך היום עדיפה על שתייה שמצטברת לערב, ובערב היא גם מפריעה לשינה. מים בטמפרטורת החדר או פושרים נוחים לרוב האנשים יותר ממים קרים מהמקרר.

נצרוך עלים ירוקים ומשתנים כמו פטרוזיליה, סלרי וכוסברה - ניתן להכין מהם חליטה ולשתות. קחו 20-30 גבעולים של פטרוזיליה והרתיחו בשתיים וחצי כוסות מים עד שהמים מקבלים צבע ירוק. שתו כוס אחת באותו היום וכוס נוספת למחרת - על פי צורך חיזרו על פעולה זו (ניתן גם לשתות יותר מכוס אחת ביום).

כמה הערות מעשיות על החליטה: שוטפים את הגבעולים היטב, משתמשים בגבעולים ובעלים, ומרתיחים בסיר מכוסה כדי שהאדים לא יברחו. מסננים ושותים כשזה עדיין חם או פושר. אפשר להכין מנה ליומיים ולשמור במקרר, אבל הטעם והריח משתנים, ולכן עדיף טרי. אין לזה טעם נעים במיוחד, וזה בסדר.

דבר נוסף הוא לאכול עלים אלה במצבם הטרי.

יש להימנע ממזונות המכילים סוכר, מזונות חריפים, שתיית קפאין או אלכוהול.

ארבעת הדברים שהטור מבקש להימנע מהם, סוכר, מזון חריף, קפאין ואלכוהול, מופיעים גם במקום אחר באתר הזה, מכיוון אחר לגמרי. במאמר על ין ויאנג, ברשימת האטיולוגיה של עודף יאנג, מופיעים אוכל חם כמו קינמון וג׳ינג׳ר, אלכוהול וקפה. אותה רשימה, משני מאמרים שנכתבו בשנים שונות ועל נושאים שונים.

יש לבדוק את הגורם לדלקת, במידה ומדובר בדלקות חוזרות יכול להיות שיש צורך בצריכת פרוביוטיקה. אין להזניח דלקת בשתן - יש לטפל בה.

שלפוחית השתן, כפי שהיא רשומה כאן

במאמר על מרידיאן שלפוחית השתן רשומים לה שני תפקידים בלבד. הראשון: אחראית על כמות הנוזלים, כשיש מחסור היא שומרת אותם בגוף וכשיש עודף היא מוציאה אותם החוצה. השני: אחראית על איכות הנוזלים, כשיגיעו נוזלים חלקם יהיו עכורים וחלקם טהורים, הטהורים יחזרו לכליות והעכורים ינוקזו החוצה.

בטבלת ההתאמות שלה הרגש הוא פחד, הטעם מלוח, העונה חורף, הכיוון צפון, האקלים קור, הצבע כחול-שחור, ההפרשה שתן, הריח מבאיש, והתפקיד בקיסרות נרשם כ״מפקד האזור האחראי על הנוזלים״. היא איבר היאנג של אלמנט המים, בת זוגה באלמנט הן הכליות, בן זוגה בשכבה הוא המעי הדק, ובשעון הסיני היא בשיאה בין 15:00 ל-17:00.

והכליות שמעליה

ברשימת התפקידים של הכליות מופיעות שתי שורות שנוגעות ישירות לטור הזה: הכליות שולטות על משק המים, והכליות שולטות על הפתחים התחתונים. בשורה השנייה נכתב במפורש שהמחמם התחתון הוא בשליטת הכליות, ונמנים שם בעיות השתנה ובעיות של גניטליה ופוריות.

הקשר בין שני האיברים מתועד גם במסלולים עצמם. ענף של מרידיאן הכליות יוצא מהנקודה KID16, חודר לכליות ולשלפוחית השתן ומצטלב עם מרידיאן החוצה הקדמי בנקודות CV3, CV4 ו-CV7. המסלול הפנימי של מרידיאן שלפוחית השתן יוצא מהגב התחתון ומתחבר לשני האיברים. ובמאמר על הכליות נכתב שתפקידו של המרידיאן המתפצל הוא לחזק את הקשר בין הכליות לשלפוחית השתן.

על הגב, בקו של מרידיאן שלפוחית השתן, יושבות שתי נקודות ששמן הוא שם האיבר: BL23, ״השפעה על הכליות Shen Shu״, בין החוליות L2 ל-L3, ו-BL28, ״השפעה על שלפוחית השתן Pang Guang Shu״, בין S2 ל-S3. שתיהן רשומות בטבלה כנקודות Back Shu.

המחמם התחתון

הביטוי שחוזר בשורה על הפתחים התחתונים הוא ״המחמם התחתון״. במאמר על מרידיאן הכליות כתוב שהוא בשליטת הכליות, ושהמינגמן הוא מקור האש בגוף ומתחיל את כל תהליכי היצירה. באותה שורה נמנים במפורש בעיות השתנה ובעיות של גניטליה ופוריות, ומכאן שהאזור הזה נקרא במסורת כיחידה אחת ולא כאיבר בודד.

לכן שאלות שנשמעות לא קשורות אינן באמת לא קשורות. הגב התחתון, הברכיים, השמיעה, הרגישות לקור והשינה יושבות כולן ברשימת התפקידים או בטבלת ההתאמות של אותו איבר. זו אינה סקרנות; זה אותו עמוד בספר.

המרידיאן, ואיפה הוא עובר

המסלול של מרידיאן שלפוחית השתן מסביר למה תלונה בשלפוחית מופיעה באותו תשאול עם תלונה בגב או בעורף. הוא מתחיל בקנטוס הפנימי של העין, עולה אל קו השיער ואל הקודקוד, מתפצל שם, יורד אל העורף, וממשיך משם בשני ענפים מקבילים לאורך כל הגב: אחד במרחק של צון וחצי מעמוד השדרה, והשני במרחק של שלושה צון.

שני הענפים נפגשים שוב בשקע הברך, בנקודה BL40, ומשם המרידיאן ממשיך לרדת דרך שריר התאומים אל הקרסול הלטראלי ועד קצה הבוהן החמישית, שם הוא נפגש עם מרידיאן הכליות. במאמר על הכליות כתוב גם שהמרידיאן שלהן ייחודי בהיותו זורם על הגב ולא בחלקו הקדמי של הגוף.

מה עוד מנקזים דרכו

ברשימת התפקידים של הריאות כתוב שהן מווסתות מעברי מים, ושהן מורידות נוזלים כלפי מטה לכיוון הכליות ומזינות אותן. בשעון הסיני הריאות ושלפוחית השתן הן בני זוג: הריאות בין 03:00 ל-05:00, ושלפוחית השתן בין 15:00 ל-17:00, זו שעת השיא וזו שעת השפל. מערכת הנוזלים במסורת הזאת אינה מתחילה בשלפוחית ואינה נגמרת בה.

למה זה שכיח יותר אצל נשים

התשובה נמצאת באותו מאמר, בפסקת האנטומיה המערבית שבראשו: אצל אישה פתח השופכה נמצא ליד הנרתיק ופי הטבעת, ולכן, כתוב שם, אפשר להבין את אחד הגורמים לכך ששכיחות הזיהומים בשתן בקרב נשים גבוהה יותר. אצל גברים השופכה ארוכה יותר ומגיעה עד קצה הפין. זה תיאור אנטומי ולא תיאור סיני, והוא מופיע במאמר לצד הטבלה ולא במקומה.

מה השתן עצמו מספר

בטבלת הפתולוגיה שבמאמר על ין ויאנג יש שורה אחת שכולה על הנושא הזה: שתן רב ובהיר בצד היין, ושתן מועט וכהה ומסריח בצד היאנג. במאמר עצמו השורה מפורטת: שתן מועט וכהה חסר בלחות, החום גורם לתסיסה ולהעלאת ריח, והתמונה תהיה אקוטית יותר, בדחיפות גבוהה ובכמות מועטה; לעומת שתן רב ובהיר שמלווה יותר מצבים ייניים.

אותה הבחנה חוזרת בארבעת המודלים שבאותו מאמר: בעודף יאנג מופיע שתן כהה וצהוב, בעודף יין שתן רב ושקוף, בחוסר יין שתן מועט וכהה, ובחוסר יאנג שתן רב ובהיר. ארבע תמונות שונות שכולן מדברות על שתן, ושתיים מהן נראות מבחוץ דומות.

לכן שווה לשים לב, ולומר את זה בדיוק: כמה פעמים ביום, כמה בכל פעם, הצבע, הריח, אם יש דחיפות ואם יש תחושה שלא סיימתם. הטור למעלה מזכיר גם ריח חזק ודם בשתן. דם בשתן אינו פרט להוסיף לרשימה; הוא סיבה להתקשר לרופא.

הצבע, הריח, והשורה על הריח

בטבלת ההתאמות של שלפוחית השתן ובזו של הכליות הריח הרשום הוא מבאיש, והקול הרשום הוא אנחה. במאמר על ין ויאנג ההסבר מפורש יותר: החום גורם לתסיסה ולהעלאת ריח. זו הסיבה שהטור למעלה מונה ריח חזק של השתן בין הסימפטומים, ולא רק את הכאב ואת התדירות.

הצבע נקרא באותה שיטה. כחול-שחור הוא הצבע שרשום לאלמנט המים בטבלת ההתאמות, אבל הצבע שמדובר עליו בתשאול הוא צבע השתן עצמו, והוא מופיע בטבלת הין והיאנג ובארבעת המודלים. שווה להסתכל, ולא רק להרגיש.

ולמה הרגש הרשום הוא פחד

בשתי הטבלאות, זו של הכליות וזו של שלפוחית השתן, הרגש הרשום הוא פחד. במאמר על מרידיאן הכליות מוסבר מה עושים עם זה: מרידיאן החיבור של הכליות עולה ומתחבר למעטפת הלב, וכתוב שם שהמפגש הזה, ציר אש ומים, עובד במצבים של פחד משתק ומכניס תנועה לסרעפת שהפחד איבן אותה.

לקורא זה אומר דבר אחד: אם נשאלת שאלה על לחץ, על תקופה, או על משהו שקרה, זו אינה סטייה מהנושא של שלפוחית השתן. זו שורה באותה טבלה שבה רשומים גם הצבע והריח.

עוד על העלים

שלושת הצמחים שהטור מונה, פטרוזיליה, סלרי וכוסברה, נקראים בו ״עלים ירוקים ומשתנים״, והמילה השנייה היא זו שעושה את העבודה. במאמר על ין ויאנג, בעיקרון הטיפולי לעודף יאנג, כתוב שהניקוז נעשה דרך הפתחים, ושלרוב נשתן או נייזע את החום. זה הרעיון שמאחורי בחירת העלים: להוציא, לא להוסיף.

אין בכך אמירה שהעלים האלה מתאימים לכל אחד ובכל מצב. המאמר על מרידיאן שלפוחית השתן מייחס לה שני תפקידים הפוכים, שמירה על נוזלים כשיש מחסור והוצאתם כשיש עודף, וזו בדיוק הסיבה שכיוון אחד אינו נכון בכל מצב. בטור הזה ההקשר הוא תקופה שבה יש תלונה, ולא הרגל קבוע.

השעון: 15:00-17:00

בשעון הסיני שלפוחית השתן נמצאת בשיאה בין 15:00 ל-17:00, והכליות מיד אחריה, בין 17:00 ל-19:00. במאמר על השעון כתוב על ארבע השעות האלה שהן אלה שאחרי שיא היום, ושאלמנט המים בא בהן לצנן את הגוף ולהוציא את החום העודף. זו סיבה טובה לשים את עיקר השתייה בשעות האלה ולא בערב.

יש שם גם שורה שסותרת לכאורה את הטור הזה, ועדיף לומר אותה מאשר לעקוף אותה: המאמר על השעון ממליץ על שתיית תה ירוק דווקא בין 15:00 ל-17:00, והטור הזה מבקש להימנע מקפאין. בתקופה שבה יש תלונה, ההוראה של הטור הזה גוברת. השעון מתאר סדר יום כללי; הטור הזה מדבר על ימים מסוימים.

דלקות חוזרות

המשפט האחרון בטור הוא ההוראה החשובה בו: יש לבדוק את הגורם לדלקת, ובמקרה של דלקות חוזרות ייתכן שיש צורך בצריכת פרוביוטיקה. ״לבדוק את הגורם״ אינו ניסוח פיוטי. דלקת שחוזרת שוב ושוב היא שאלה בפני עצמה, והיא נבדקת מול הרופא המטפל ולא נסגרת בחליטה.

בתשאול כאן השאלות יהיו רחבות מהשלפוחית: כמה פעמים זה קרה ובאיזה מרווח, מה קדם לכל פעם, מה השתנה בתקופה, איך השינה, איך היציאות, מה קורה לגב התחתון ולברכיים, ואיך הסבילות לקור. השורות האלה יושבות ברשימת התפקידים של הכליות ובטבלת ההתאמות שלהן, ולכן הן נשאלות.

מה לרשום

מה שהופך את הטור הזה לשימושי הוא פתק קצר: מתי זה התחיל ומה קדם לזה, כמה פעמים ביום ובלילה, כמה בכל פעם, הצבע והריח, אם יש שריפה ובאיזה שלב של ההשתנה, אם יש דחיפות, אם יש תחושה שלא סיימתם, אם יש כאב בגב או בבטן התחתונה, אם יש חום, וכמה מים נשתו בפועל. את ״כמה מים בפועל״ הכי קל לדעת אם סופרים כוסות במשך יומיים, ולא אם מעריכים.

לאן זה שייך באתר

המרידיאן שנושא את הנושא הזה הוא מרידיאן שלפוחית השתן, ובת זוגה באלמנט המים הן הכליות. המאמר על מרידיאן הכליות נמצא ברשימת הקריאה של שני דפי תחומים כאן: בעיות עור, וטיפול בנשים לאורך מעגל החיים. המאמר על מרידיאן שלפוחית השתן עצמו נמצא בקטגוריית היסודות, יחד עם שאר שנים עשר המרידיאנים ועם השעון הסיני.

מה שהטור הזה לא אומר

הוא אינו קובע מה גרם, אינו מדרג סיבות, ואינו מציע תכשיר או מינון. המשפט על הפרוביוטיקה מנוסח בו כאפשרות ולא כהוראה, ובמכוון: ״ייתכן שיש צורך״. וכשהוא כותב על דיקור ועל פורמולות שמותאמות אישית, הוא מוסיף באותה נשימה את השאלה ״אבל מה אפשר בינתיים לעשות בבית?״. המילה ״בינתיים״ היא זו שמגדירה את כל הטור.

מתי לא לחכות

הטור אומר את זה בעצמו בשורה אחת: אין להזניח דלקת בשתן. דם בשתן, חום, צמרמורת, כאב בגב או בצד, בחילה או הקאה, תסמינים שאינם נרגעים תוך יום או יומיים, תסמינים בהריון, תסמינים אצל ילד ותסמינים אצל גבר, הם דברים לברר מול הרופא המטפל ולא לדחות. רפואה סינית אינה באה במקום אבחון רפואי, וזה כתוב כאן באתר במפורש.

מה שכתוב בטור הזה נועד לשבת לצד בירור כזה ולא במקומו. השתייה, העלים הירוקים וההימנעות מסוכר, מחריף, מקפאין ומאלכוהול אינם דורשים מרשם ואינם מתנגשים בבירור רפואי, ואפשר להתחיל בהם היום ולהמשיך גם אחריו.

אני כאן לענות לכל שאלה.

יניב