טחורים

הידעת? 8 מתוך 10 בני אדם יסבלו מטחורים בשלב כלשהו בחייהם.

מאמץ בזמן יציאה, היריון, פעילות גופנית מאומצת או חוסר פעילות גופנית, סטרס, תורשה, גיל כל אלה ועוד הם עשויים לגרום להופעת הטחורים.

מה משותף לפריטים שברשימה הזו

הרשימה שלמעלה נראית במבט ראשון כמו אוסף של דברים שאין ביניהם קשר: מאמץ בזמן יציאה יושב בה לצד תורשה, והריון יושב בה לצד גיל. אבל אם קוראים אותה מתוך המפה הסינית ולא מתוך המפה האנטומית, רוב הפריטים בה נוגעים באותו מקום. כולם עוסקים בכיוון שאליו דברים זזים בפלג הגוף התחתון, ובכוח שאמור להחזיק אותם במקומם.

שווה לשים לב במיוחד לזוג שנראה כמו סתירה. פעילות גופנית מאומצת וחוסר פעילות גופנית מופיעים באותה שורה, ושניהם מופיעים בה בצדק: האחת מוסיפה לחץ, והשנייה מבטלת תנועה. במאמר על ין ויאנג כאן באתר כתוב שהשאלה הראשונה ששואלים על אדם ברפואה הסינית איננה איזה כוח חזק אצלו אלא האם הכוחות זזים, ושסטטיות היא הסימן ולא עוצמה. שני קצוות של אותו ציר יכולים להוביל לאותה תלונה, וזו בדיוק הצורה שבה הרשימה הזו בנויה.

והפריט הראשון ברשימה, מאמץ בזמן יציאה, הוא היחיד מביניהם שיש עליו מאמר שלם כאן באתר. אליו נחזור בהמשך, כי הוא גם היחיד שאדם יכול לשים לב אליו כבר מחר בבוקר.

לרוב בעיה זו קשורה ברפואה הסינית למרידיאן הטחול האחראי על "הרמה", חוסר צ'י\חולשה במרידיאן זה עלולים להתאפיין בין היתר בצניחות ובהם - טחורים (גם פיסורה). בקליניקה שלי קיימים כלים מדהימים לטיפול בבעיה זו, בהם דיקור, פורמולות צמחי מרפא או משחות טבעיות לבעיה זו.

"הרמה" - מאיפה המילה הזו לקוחה

המילה הרמה, שכתובה כאן בגרשיים, היא ניסוח פשוט של תפקיד שרשום במקום אחר באתר בשם אחר לגמרי. במאמר על מרידיאן הטחול הוא נמנה כך: מחזיק את האיברים במקומם - הצ'י הזוקף (Zheng Qi). זה התפקיד השלישי ברשימה שם, ואלה חמשת התפקידים כפי שהם כתובים:

1. הנעה והתמרה של מזון ונוזלים - האוכל והשתייה שאנו צורכים נהפכים לצ'י על ידי הטחול. חומר צמיגי וצפוף יחסית הופך לאנרגיה. תהליך שמבזבז הרבה אנרגיה בתקווה להפיק ממנו אנרגיה רבה יותר.
2. מחזיק את הדם בכליו.
3. מחזיק את האיברים במקומם - הצ'י הזוקף (Zheng Qi).
4. מאחסן את ה-YI - לימוד וזיכרון. יודע להתעסק בכל סוגי העיכול, ידע ואוכל. אספקט זה בתרגום פשוט הוא "כוונה" - אני עושה משהו מתוך המרכז שלי, אני מתכוונן לעשות את הדבר.
5. תפקיד חשוב בייצור צ'י ודם.

שלושה מהתפקידים ברשימה עוסקים באותה פעולה, והיא להחזיק. הטחול מחזיק את הדם בכליו, מחזיק את האיברים במקומם דרך הצ'י הזוקף, ולפי הטבלה הוא מתבטא במסת השריר ובבשר. אלה שלוש רמות של אותו רעיון - שמירה על צורה מול כוח הכובד - וזו הסיבה שהמאמר הזה מגיע דווקא אליו ולא לאיבר אחר.

ואלה שורות ההתאמה של הטחול, כפי שהן מופיעות באותו מאמר:

שתי שורות בטבלה נוגעות ישירות לנושא. הרקמה היא מסת שריר והבשר, כלומר הרקמה שתפקידה להחזיק. והרגש הוא דאגה, וזה הרגש שהמסורת מניחה על אותו איבר עצמו שאחראי גם על העיכול. סטרס, שמופיע ברשימת הגורמים למעלה, אינו נושא נפרד מהעיכול במסגרת הזו אלא דייר באותה קומה.

האיבר שעובד בכיוון ההפוך

אלמנט האדמה מורכב משני איברים, והם עובדים בכיוונים הפוכים. הטחול הוא האיבר הייני והקיבה היא האיבר היאנגי, וברשימת התפקידים של הקיבה כתוב שהיא שולטת בתנועת ההורדה של הצ'י ושהיא התחנה הראשונית של העיכול. אחד מרים ואחד מוריד, ושניהם באותו אלמנט.

לכן, כשמדובר על הרמה, השאלה בתשאול איננה על הטחול לבדו. היא על שני הכיוונים יחד - מה אמור לרדת אחרי ארוחה, ומה אמור להישאר במקומו. בטבלת ההתאמות של האלמנט הזה האקלים הוא לחות והפתח הוא הפה והשפתיים, ולכן שאלות על אכילה ושאלות על התפנות יושבות באותו עמוד.

המרידיאן שמתחיל בקפל הברך ועולה אל פי הטבעת

בטבלאות ובמסלולים שלי יש כמה מקומות שבהם האזור הזה כתוב במפורש, ושווה לרכז אותם - כי מטופלים מופתעים לפעמים לגלות שמחט נוחתת רחוק מהמקום שמפריע.

הראשון הוא מרידיאן המתפצל של שלפוחית השתן. כך הוא מתואר במאמר עליו: מרידיאן זה מתחיל מקפל הברך, עולה אל פי הטבעת (אנוס), ממשיך לעלות עד שמתחבר עם שלפוחית השתן, ומשם ממשיך ומתחבר לכליות. במאמר על מרידיאן הכליות נכתב על המרידיאנים המתפצלים שתפקידם להפעיל שני איברים ולהגיע למקומות ספציפיים שהראשי אינו מגיע אליהם, וזו דוגמה נקייה לכך: קפל הברך ופי הטבעת הם שני מקומות שאין ביניהם קשר בשום מפה אנטומית, ובמפה הזו הם אותו קו.

השני הוא מרידיאן החוצה האחורי, ה-GV. במאמר עליו כתוב שהמרידיאן המרכזי מתחיל בבטן התחתונה (GV1) ומתגלה בפרינאום, ושאחד משלושת הענפים שלו יורד אל הגניטאליה והפרינאום, מקיף את האנוס, ושם מתחבר למרידיאן הכליות ולמרידיאן שלפוחית השתן. רשימת אזורי הגוף שאותו מאמר מייחס לו נפתחת באותה מילה: פרינאום, גב, עמוד השדרה, צוואר, עורף, ראש, Vertex, אף.

והשלישי הוא שורה אחת בטבלת הנקודות של שלפוחית השתן, שקל לעבור עליה בקריאה: BL30, "השפעה על טבעת לבנה" (Bai Huan Shu), מוגדרת שם כנקודת Back Shu על פי הטבעת, וממוקמת צון וחצי לטראלית לקו האמצע, בין חוליות S4 ל-S5. מכל הנקודות בכל הטבלאות שלי, זו היחידה שהאזור הזה כתוב בהגדרה שלה עצמה.

עוד שלוש נקודות שיושבות באותה סביבה

שלוש נוספות יושבות שם, וכל אחת מהן מגיעה ממרידיאן אחר - וזה עצמו הנתון המעניין:

• GV1, "ארוך וחזק" (Chang Qiang). בטבלה היא מסומנת כנקודת חיבור וכמפגש המרידיאנים CV, KID ו-GB. המיקום: בקו האמצע, באמצע הדרך בין קצה עצם הזנב (Coccyx) לפי הטבעת.
• CV1, "מפגש ה-Yin" (Hui Yin). מסומנת כמפגש עם המרידיאנים GV ו-Chong, ונקודת Ghost. המיקום: בפרינאום, באמצע הדרך בין האנוס לאשכים בגברים, ובין האנוס לנרתיק בנשים.
• BL35, "מפגש היאנג" (Hui Yang). המיקום: חצי צון מקו האמצע, בגובה קצה עצם הזנב.

ארבע נקודות באזור אחד קטן, והן שייכות לשלושה מרידיאנים שונים: אחת למרידיאן החוצה האחורי, אחת למרידיאן החוצה הקדמי, ושתיים למרידיאן שלפוחית השתן. במאמר על מרידיאן החוצה האחורי כתוב שבבטן התחתונה זהו מקומם המשותף של שלושה מרידיאנים - CV, GV ו-Chong - וזה בדיוק מה שרואים כאן מלמטה.

זה מה שכתוב עליהן בטבלאות, וזה הגבול של מה שנכתב כאן עליהן. הן אינן נקודות לעבודה עצמית, וזה לא ניסוח זהיר אלא תיאור: כולן יושבות באזור שאדם אינו רואה ואינו מגיע אליו בנוחות. הן מובאות כאן כדי להראות דבר אחד - שהאזור הזה אינו שוליים במפה הסינית אלא צומת שכתוב בה בשמו.

שתי נקודות שכן אפשר להניח עליהן יד בבית

שתיים מהנקודות שכבר הופיעו כאן באתר יושבות רחוק מהאזור עצמו, וזו בדיוק הסיבה שאפשר לעבוד איתן לבד. שתיהן על הרגל, ושתיהן שייכות לאלמנט האדמה.

ST36, "שלושת המיילים של הרגל" (Zu San Li). הטבלה מגדירה אותה כנקודת ים, אדמה, נקודת השעה, ונקודת ים התזונה התחתונה. איך למצוא אותה: שימו יד על הפיקה, החליקו ארבע אצבעות למטה, וזוזו רוחב אצבע החוצה מהעצם. שם יש שקע בשריר.

SP3, "הלבן הגדול" (Tai Bai), נקודת המקור של מרידיאן הטחול. בצידה המדיאלי של כף הרגל, בשקע שפרוקסימאלית ואינפריורית לראש העצם המטאטרסלית הראשונה - כלומר בצד הפנימי של כף הרגל, מאחורי הבליטה שבבסיס הבוהן.

ואם רוצים לעשות איתן משהו, זו לחיצה רכה של כמה שניות בישיבה, עם נשיפה ארוכה, בלי למהר ובלי להידק. אלה הוראות למי שיושב בבית. הן אינן טיפול, הן אינן מחליפות אבחנה, והן גם לא עונות על השאלה למה זה קיים אצל אדם מסוים.

הפריט הראשון ברשימה: מאמץ בזמן יציאה

במאמר על צואה כאן באתר מפורט מה נחשב מצב תקין, וכדאי לקרוא את הרשימה הזו כשהפריט הראשון של הרשימה שבראש העמוד עומד בראש:

• צואה נורמלית צריכה להיות בצבע חום בהיר.
• אדם בוגר אמור להוציא צואה בין פעם לפעמיים ביום.
• ריח תקין אינו חריף ומתנדף בקלות.
• מרקם תקין - לא רך מדי ולא יבש או קשה מדי, צואה אחידה, יוצא יחסית בגושים גדולים.
• הרגשה לאחר יציאה - הקלה ותחושת התרוקנות מלאה.

באותו מאמר נכתב שדברים נוספים שיש לשים עליהם את הדעת הם גזים, קושי ביציאה, דחיפות והשעות שבהם מתפנים. קושי ביציאה הוא אותה מילה בדיוק, מאמץ, מהצד של התשאול - ולכן מי שקובע פגישה בגלל מה שכתוב בעמוד הזה נשאל עליה ממילא.

וברשימת התפקידים של המעי הגס כתוב מה עומד מאחורי שורת המרקם: הוא סופג את הנוזלים חזרה אל הגוף וממצק את הצואה, כדי לשמור מפני אובדן נוזלים הנחוצים לגוף. לתפקיד כזה יש שני כיוונים שבהם הוא יכול להיראות אחרת, מיימי מצד אחד ויבש מצד שני, וזו הסיבה שהמרקם הוא הפרט הראשון שנשאלים עליו.

בטבלת הפתולוגיה שבמאמר על ין ויאנג אותם שני קצוות מסודרים משני צידי העמוד: יציאות נוזליות ורכות בצד הייני, יציאות יבשות וקשות בצד היאנגי. זו טבלת התאמות ולא מפתח לאבחון עצמי, אבל היא מסבירה למה שתי תלונות שנשמעות הפוכות זו מזו מגיעות בחדר לאותה שאלה.

השעות שהשעון הסיני מייחס לזה

השעות של המעי הגס הן 05:00 עד 07:00, מיד אחרי הריאות. במאמר על השעון הסיני כתוב עליהן כך: כיאה לאלמנט המתכת, המעי הגס בא במטרה "לחתוך" - לעשות הפרדה בין האתמול לבין היום החדש אליו התעוררנו, על ידי הוצאת הצואה שהצטברה אתמול.

ומיד אחריהן, בין 07:00 ל-11:00, באות שעות האדמה: הקיבה ואחריה הטחול. במאמר על השעון הן נקראות שעות השיא של מערכת העיכול, ונכתב שם שבשעות האלה הכי טוב לאכול וללמוד. כלומר, לפי הסדר שהשעון מצייר, הבוקר בנוי כך שקודם יוצא של אתמול ורק אחר כך נכנס של היום - והאיבר שנושא את תפקיד ההרמה עומד בשיאו בסוף אותו רצף, בשעות 09:00 עד 11:00.

השעון משמש גם כאחד מכלי האבחון: במקרה שתופעה חוזרת בשעה מסוימת, הוא מכוון אותנו למרידיאן מסוים. באותו מאמר כתובה גם ההסתייגות במפורש - מכיוון שאי אפשר לפגוש את המטופל בשעות מסוימות ולא שגרתיות, לא תמיד נוכל להיעזר בו. הוא מפה, לא לוח זמנים, ולכן השעה שבה מתפנים היא פרט ששווה להביא לתשאול ולא מדד שצריך לעמוד בו.

מה אפשר לשנות בינתיים

במאמר על אכילה נכונה מובאים ארבעה עקרונות, ואחד מהם נוגע ישירות למה שמתואר כאן. כך הוא כתוב שם: יש לאכול מספר מצומצם של מאכלים בזמן הארוחה, דבר שיקל על העיכול (ויביא בהמשך להתפנות מהירה יותר). ההערה שבסוגריים היא הקשר בין אותו עמוד לעמוד הזה, והיא כתובה שם בלי שאני מוסיף לה דבר.

שלושת העקרונות הנוספים באותו מאמר הם איך אוכלים - בישיבה ולא בעמידה, בלי רעשי רקע ובלי טלפונים; מתי - כחמש ארוחות ביום, שלוש עיקריות ושתי ארוחות ביניים; וכמה - עד כשלושת רבעי מקיבולת הקיבה ולא עד שובע מוחלט. השאלה הרביעית, מה אוכלים, נענית מול אדם מסוים ולא מול קטגוריה, ולכן היא היחידה שם שאינה כתובה בצורת הוראה.

ולצד זה, הדבר הפשוט מכולם: מי שיושב זמן רב יושב זמן רב, ומי שמאמץ מאמץ. שני הפריטים האלה מופיעים ברשימה שבראש העמוד בשמם, והם גם השניים שאדם יכול לשים לב אליהם בלי שאף אחד יאבחן אותו קודם.

טחורים לא חייבים להיות סיפור מהתחת , אז למה להמשיך לסבול?

מה לא נכנס למאמר הזה

הרשימה שבראש העמוד מונה גורמים, לא אבחנות, וזה הבדל שכדאי להחזיק. יש דברים שנבדקים במקום אחר ולא בעזרת טבלת התאמות: דם, שינוי חד ומתמשך בהרגלים, כאב חזק, או שינוי שקרה בבת אחת. כך כתוב במאמר על צואה כאן באתר, וכך כתוב גם במאמר על דלקת בכתף - רפואה סינית אינה באה במקום אבחון רפואי.

זה גם מה שמאפשר לשאר השאלות להיות מה שהן, שאלות על תמונה כללית. הביקור הראשון הוא תשאול מלא, שכולל אבחנות מערביות אם יש, בדיקות, תרופות ותוספי מזון, ולפי הצורך גם אבחנת לשון ואבחנת דופק. שלושת הכלים שמניתי למעלה נבחרים אחרי האבחנה, ולא לפי שם התלונה.

אני כאן לייעוץ ומידע נוסף

יניב

לאן זה שייך באתר

מבין חמשת התחומים שמוצגים באתר, הנושא הזה שייך לעמוד מערכת העיכול. המאמרים שמרחיבים אותו הם מרידיאן הטחול ומרידיאן הקיבה, שמהם נלקחו הטבלה והתפקידים; מרידיאן שלפוחית השתן, מרידיאן החוצה האחורי ומרידיאן החוצה הקדמי, שמהם נלקחו הנקודות והמסלולים; מרידיאן המעי הגס, שממנו נלקח תפקיד המיצוק; השעון הסיני, שממנו נלקחו השעות; וין ויאנג, שממנו נלקחה טבלת הפתולוגיה. בצד המעשי, המאמרים שנוגעים לזה ישירות הם צואה ואכילה נכונה.