נענע

1. הנענע מסייעת בטיפול בתופעות הקשורות למערכת הנשימה כמו דלקת גרון, ליחה ונזלת, גודש באף ופתיחתו ואפילו לשיעול מסוג מסויים
2. הנענע מסייעת בטיפול בתופעות הקשורות למערכת העיכול - מרגיעה בחילות והקאות, מסייעת במקרים של גזים, נפיחות בטנית, כאב בטן ויכולה להקל על תסמיני מעי רגיז.
3. הנענע עוזרת לריח רע מהפה.
4. הנענע היא צמח קר (מבחינה אנרגטית והטמפרטורה שלה) ולכן היא טובה להפחתת מצבי חום - כמו תחילת התקררות.
5. לאנשי המטבח שבינינו ניתן להוסיף נענע למאכלים קרים או מבושלים מאחר והיא עמידה יחסית לבישול.
6. נשים בהיריון או מיניקות - מומלץ לא לצרוך נענע בכמות גדולה היות והיא עלולה להגביר צירים, ובהנקה עלולה לייבש את החלב.

״צמח קר״ היא השורה שמסבירה את כל השאר

הסעיף הרביעי ברשימה הוא היחיד בה שאינו תלונה אלא הסבר, ולכן שווה לקרוא אותו ראשון. כתוב בו שהנענע היא צמח קר, מבחינה אנרגטית ומבחינת הטמפרטורה שלה, ולכן היא טובה להפחתת מצבי חום - כמו תחילת התקררות.

המסגרת שבתוכה המשפט הזה נאמר נמצאת במאמר על ין ויאנג כאן באתר. בטבלת הפתולוגיה שם קור וחום עומדים זה מול זה, ולצידם שורות נוספות: מחלה כרונית מול אקוטית, התפתחות איטית של מחלה מול התפתחות מהירה, ישנוניות מול חוסר שקט, חיוורון מול אודם, חוסר צמא מול צמא, רצון לאוכל ושתייה חמים מול רצון לקרים.

וזה גם מה שמגדיר את גבול הסעיף. אם צמח קר מתאים למצב חם, אז מה שכתוב כאן אינו נכון בכל מצב ובכל אדם. באותו מאמר על ין ויאנג כתוב במפורש שאין מצב סטטי בניגודיות, ושאותו דבר עצמו יכול להיות ייני ביחס לאחד ויאנגי ביחס לאחר. הסעיף אומר מה שהוא אומר, ולא יותר מזה.

החלק הנשימתי, בטבלה של הריאות

הסעיף הראשון מונה דלקת גרון, ליחה ונזלת, גודש באף ופתיחתו, ושיעול מסוג מסוים. במפה הסינית כל אלה יושבים על אלמנט המתכת ועל האיבר הייני שלו, הריאות.

בטבלה שפותחת את המאמר על מרידיאן הריאות רשום ״נפתח ל: אף״, וההפרשה המשויכת להן היא נזלת - כלומר שתי המילים הראשונות באותו סעיף הן שתי שורות בטבלה. העונה שם היא סתיו, האקלים יובש, הטעם חריף והרקמה עור, וברשימת התפקידים כתוב שהריאות שולטות בתהליכי פיזור והורדה, צ'י ונשימה.

שווה גם לשים לב לניסוח ״שיעול מסוג מסויים״. במאמר על ין ויאנג גם הקולות מחולקים: שיעול חזק ושטחי יהיה יותר ייני, ושיעול חזק, מתפרץ ובועט - יותר יאנגי. הסעיף כאן לא אומר איזה שיעול, וזו בדיוק הסיבה שהוא מנוסח כך ולא אחרת.

החלק העיכולי, ולמה בחילה היא שאלה של כיוון

הסעיף השני מונה בחילות והקאות, גזים, נפיחות בטנית וכאב בטן - כולם באלמנט האדמה, אצל זוג הטחול והקיבה.

במאמר על מרידיאן הטחול כתוב שהוא מניע וממיר מזון ונוזלים, שהאוכל והשתייה נהפכים לצ'י, ושזה תהליך שמבזבז הרבה אנרגיה בתקווה להפיק ממנו אנרגיה רבה יותר. במאמר על מרידיאן הקיבה כתוב שהיא שולטת בתנועת ההורדה של הצ'י, כלומר בכיוון שאליו הדברים אמורים לזוז אחרי שאכלנו. בחילה והקאה הן, בשפה הזאת, אותו ציר מהצד ההפוך.

כאן באתר יש מאמר קצר על בחילה ובו נקודה שאפשר למצוא לבד: שלוש אצבעות על האמה, אצבע נכנסת בין הגידים, עיסוי קל של המקום תוך כדי הכנסת אוויר. כתוב שם שהנקודה תפתח את בית החזה ותוריד את הסרעפת למטה.

וריח רע מהפה

הסעיף השלישי נראה כמו סעיף שנפל לרשימה בטעות, והוא לא. בטבלת ההתאמות של הטחול רשום ״נפתח ל: פה ושפתיים״, וגם ״ריח: מתקתק״. הפה הוא הפתח של אלמנט האדמה, ולכן במפה הזאת מה שקורה בו נקרא דרך אותם שני איברים עצמם שנמנו בסעיף שלפניו. שלושת הסעיפים הראשונים אינם שלושה נושאים אלא שניים.

מה שהסעיף החמישי אומר על המטבח

הסעיף החמישי אינו אמירה רפואית אלא הוראת בישול: אפשר להוסיף נענע למאכלים קרים או מבושלים, מפני שהיא עמידה יחסית לבישול. זה גם מה שמסביר את רשימת המצרכים שמופיעה מיד אחריו.

רשימת המצרכים שבסוף הפוסט

• כוס עלי פטרוזיליה
• כוס עלי נענע (או מנטה)
• כוס שמן זית
• מיץ מחצי לימון
• 2 שיני שום
• מלח.

הרשימה מופיעה בפוסט המקורי בלי הוראת הכנה, וכך היא נשארת גם כאן: פטרוזיליה ונענע בכמות שווה, שמן זית, מיץ מחצי לימון, שתי שיני שום ומלח. מה שהיא ממחישה הוא הסעיף שלפניה - הנענע כאן אינה חליטה אלא רכיב, והיא נמדדת בכוס עלים ולא בכפית תבלין.

ההסתייגות שסוגרת את הרשימה

הסעיף השישי הוא היחיד ברשימה שמנוסח כשלילה: נשים בהיריון או מיניקות - מומלץ לא לצרוך נענע בכמות גדולה, היות והיא עלולה להגביר צירים, ובהנקה עלולה לייבש את החלב.

הנענע אינה יחידה בכך בין הטורים האלה. במאמר על המרווה המשולשת כתוב שנשים בהיריון ומיניקות מומלץ שיתאפקו, ובמאמר על הערבה כתוב שהיא אסורה לשימוש לנשים בהיריון. צמחים שמצויים בכל מטבח, וכל אחד מהטורים עליהם נגמר באותו מקום.

ולמה זה עדיין לא תפריט

במאמר על אכילה נכונה כאן באתר יש פסקה שנכתבה בדיוק על הטורים האלה, והנענע מופיעה בה בשמה: לאורך האתר יש מאמרים על מזונות בודדים, וכל אחד מהם נכתב באותה רוח - מה זה, מאיפה זה בא, ומה נהוג לומר עליו. הם לא מרכיבים יחד תפריט, והם לא מנסים.

אותו מאמר גם מסביר למה. ״מה אוכלים״ הוא השאלה הרביעית מבין ארבע ולא הראשונה, ושלוש השאלות שלפניה - איך אוכלים, מתי וכמה - נענות באותה תשובה לכל אדם, בעוד הרביעית לא. גם הטעמים עצמם מחולקים לפי חמשת האלמנטים: מתוק לאדמה, חמוץ לעץ, חריף למתכת, מלוח למים, מר לאש. זו טבלת התאמות ולא מרשם.

לאן זה שייך באתר

מבין חמשת התחומים שמוצגים באתר, הנושא הזה שייך לעמוד מערכת העיכול. המאמרים שמרחיבים אותו הם מרידיאן הריאות, מרידיאן הטחול ומרידיאן הקיבה, שמהם נלקחו הטבלאות והתפקידים, ין ויאנג, אכילה נכונה, וכן בחילה והטורים על זוטא לבנה, על המרווה המשולשת ועל ליקוריץ.