גרניום לימוני

ראשית נעשה סדר ל"גרניום" קוראים בכלל "פלרגוניום" והשם העממי שכולנו מכירים הוא טעות נפוצה שנבעה ככל הנראה ממיון קטלוגי שאינו נכון. פלרגוניום פורח בכל ימות השנה בשלל צבעים: מלבן עד ארגמן, דרך ורוד, סגול ואדום. פרי הפלרגוניום דומה למקור החסידה, ומכאן מקור השם: המילה "פלרגוס" ביוונית פירושה חסידה. לצמח זה שימושים רבים, וברובם השימוש בו הוא כשמן. - תמציות הצמח משמשות מסורתית בעונת המעבר, כחלק ממנהגי חליטה ביתיים. - ריחו הלימוני משמש בתעשיית הסבונים ומוצרי הטיפוח. - הוא נחשב כמחזק את שורשי השיער. - ערבוב של השמן עם קרם עיסוי נחשב כבעל פוטנציאל להקטין מקומות בעור בהם יש צלוליטיס. - הרחה של צמח הגרניום במבער או בטפטופי על פיסת בד נחשבת כמרגיעה וכתורמת לאיזון הורמונאלי אצל נשים.

הצמח היחיד כאן שאינו מגיע בכוס

שווה לעצור על השורה ״ברובם השימוש בו הוא כשמן״, מפני שהיא מבדילה את הטור הזה מכל שאר הטורים על צמחים כאן באתר. הנענע, המרווה המשולשת, הזוטא הלבנה והליקוריץ מגיעים כולם דרך הפה - חליטה, תבשיל או תערובת. הפלרגוניום מגיע דרך העור ודרך האף.

ההבדל הזה אינו טכני. כשצמח נלקח פנימה, השאלות שנשאלות עליו הן שאלות של מערכת העיכול ושל שילוב עם תרופות. כשהוא מונח על העור או מתאדה במבער, השאלות אחרות: על איזה עור, כמה זמן, ולצד מה. שתי הרשימות אינן מתחלפות זו בזו, וטור שמדבר על שמן אינו טור שמדבר על חליטה.

כמעט כל הרשימה יושבת על אלמנט אחד

אם עוברים על הסעיפים אחד אחד מתקבלת תמונה שקשה לפספס. החליטה בעונת המעבר נוגעת בנשימה. מוצרי הטיפוח נוגעים בעור. שורשי השיער הם קרקפת, שהיא עור. במפה הסינית שני הדברים האלה אינם שני נושאים אלא אחד: אלמנט המתכת, והאיבר הייני שלו הוא הריאות.

בטבלה שפותחת את המאמר על מרידיאן הריאות רשום ״מתבטא: עור ושיער הגוף״, והרקמה המשויכת להן היא עור. העונה היא סתיו, האקלים יובש, ההפרשה נזלת, והאיבר ״נפתח ל: אף״. וברשימת התפקידים שם מופיע המשפט שנושא את כל הפסקה הזאת: ״העור - זוהי הריאה השלישית״, ולצידו כתוב שהריאות אחראיות על סגירה ופתיחה של נקבוביות, ושהן מפיצות נוזלים לעור כדי שיהיה לחלוחי.

כלומר טור שנראה כמו רשימה מפוזרת — נשימה, עור, שיער — הוא במפה הזאת רשימה מרוכזת מאוד. כל הסעיפים האלה יושבים באותה שורה בטבלה.

אבל לא שיער הראש

כאן צריך דיוק, והמאמר על נשירת שיער כאן באתר עושה אותו במפורש: שיער הראש משויך לכליות, ואילו העור ושיער הגוף משויכים לריאות. הקרקפת היא עור, והשיער שעליה נקרא בטבלה אחרת.

לכן שמן שמונח על הקרקפת ושיער שנושר הם, במסגרת הזאת, שני נושאים שנפגשים באותו מקום פיזי ונקראים בשתי טבלאות שונות. באותו מאמר רשומה גם ההסתייגות שמופיעה בטבלה עצמה: לא כל התקרחות והתדלדלות של שיער הראש קשורה בכליות.

הריח, ומה המסורת עושה איתו

הסעיף האחרון בטור מדבר על הרחה במבער או בטפטוף על פיסת בד, והוא מנוסח בזהירות: ״נחשבת כמרגיעה״. כאן באתר יש מאמר על עצבים, ומה שהוא מציע לעשות בבית מתחלק לשלושה - להוציא את התנועה החוצה בפעילות גופנית, בנשימה או בצעקה אל הים; לפנות שקט לשעות שהשעון הסיני מייחס לעץ, 23:00 עד 03:00; ולתת לחושים משהו אחר, ריח, מקלחת, מוזיקה.

הסעיף השלישי הוא בדיוק זה. הריח הוא אחד משלושת הדברים שאותו מאמר מונה, והוא מוצג שם כמשהו שעושים בבית לצד אבחנה מסודרת ולא במקומה.

השורה על נשים

אותה פסקה ממשיכה ואומרת שההרחה נחשבת כתורמת לאיזון הורמונאלי אצל נשים. המילה ״נחשבת״ אינה מילת קישור אלא ההסתייגות עצמה, וכך היא נקראת גם כאן.

לנושא הזה יש עמוד משלו באתר, טיפול בנשים לאורך מעגל החיים, והוא אחד מחמשת התחומים שמוצגים כאן. מטופלות מגיעות עם שאלות שנוגעות בו, והדרך שבה נבנית תשובה עליהן היא תשאול, אבחנת לשון ואבחנת דופק - לא שורה בטור על צמח נוי.

ומה שהטור הזה לא אומר

שווה לומר גם את הצד השני. בכל מה שכתוב כאן על הפלרגוניום אין שורה אחת שמשייכת אותו לאלמנט, לטעם או לאיבר במובן שהמאמרים על המרידיאנים נותנים למילים האלה. הוא אינו מופיע בשם סיני ואינו מופיע כרכיב בתערובת, בשונה מהליקוריץ - שנקרא GAN CAO, שמשמעות שמו היא שורש מתוק, ושהטור עליו מסביר מה בדיוק מקומו בפורמולה.

זה אינו חיסרון של הטור אלא תיאור מדויק של מה שיש בו: צמח נוי ים תיכוני, שמן שמופק ממנו, ורשימת שימושים שרובה חיצונית. מה שלא נכתב עליו כאן, לא נכתב עליו כאן.

לאן זה שייך באתר

מבין חמשת התחומים שמוצגים באתר, הנושא הזה שייך לעמוד בעיות עור. המאמרים שמרחיבים אותו הם מרידיאן הריאות, שממנו נלקחו הטבלה והתפקידים, נשירת שיער, עצבים, וכן הטורים על זוטא לבנה, על המרווה המשולשת ועל ליקוריץ.