כאב ראש

כאב ראש נקרא ברפואה הסינית לפי המקום שבו הוא יושב ולפי המרידיאן שעובר שם, ולא רק לפי עוצמתו. שלוש הנקודות שהטור הזה מפנה אליהן יושבות על שני מרידיאנים שונים: הנקודה שעל הקרום שבין האגודל לאצבע המורה יושבת על מרידיאן המעי הגס, הנקודה שבקצה המדיאלי של הגבה יושבת על מרידיאן שלפוחית השתן, ואזור הרקות נחצה על ידי שניהם.

בהמשך הטור מופיע מה שהמאמרים האחרים כאן רושמים על אותן נקודות: השם שלהן בטבלאות הדיקור, המסלול המדויק של המרידיאן שנושא אותן, השעה שבה השעון הסיני מציב אותו בשיאו, ומה עוד עובר באותו אזור של הראש. אפשר לקרוא רק את ההוראות ולעצור שם, ואפשר להמשיך ולראות למה דווקא שם.

מכירים את הכאב ראש המעצבן הזה, כל פעם מופיע במקום אחר ובטיימינג גרוע (כאילו יש דבר כזה תזמון טוב לכאב ראש). אז מה עושים?

לוחצים על הנקודה הנמצאת על ה"קרום" המחבר בין האגודל לאצבע המורה, נחוש רגישות בלחיצה על נקודה זו (כמו בתמונה). כן, רובנו מכירים את הנקודה הזאת - והיא באמת עוזרת ומקלה על כאב הראש לאחר עיסוי למשך דקות בודדות.

הנקודה שבין האגודל לאצבע המורה: מה רשום עליה

לנקודה הזאת יש כתובת. בטבלת נקודות הדיקור שבסוף המאמר על מרידיאן המעי הגס היא רשומה כ-LI4, ״מפגש הוואדיות He Gu״, ומיקומה נרשם בין העצמות המטאקרפליות הראשונה והשנייה, בחריץ שבאמצע העצם המטאקרפלית השנייה. בעמודת אופי הנקודה רשומות עליה שתי שורות: נקודת מקור, ונקודה שולטת על הפנים והפה. השורה השנייה היא כל ההסבר לכך שיד קשורה לראש.

מרידיאן המעי הגס הוא איבר היאנג של אלמנט המתכת, ובן זוגו באלמנט הן הריאות. המסלול החיצוני שלו מתחיל בצד הרדיאלי של האצבע המורה, עובר דרך אותן שתי עצמות מטאקרפליות שביניהן יושבת LI4, עולה לאורך האמה אל המרפק ולאורך הזרוע אל הכתף, ומשם אל הצוואר. בפנים הוא עובר דרך הלחי, נכנס לחניכיים התחתונות, מקיף את השפה העליונה, חוצה את קו האמצע, ומסתיים בצידו של האף. ערוץ שמתחיל באצבע נגמר בפנים.

למרידיאן הזה יש גם מרידיאן שרירים, ומסלולו מתואר שם כמי שעולה מהכתף אל הצוואר, ולאורך הפנים דרך הרקות, אל פינת המצח ואל קודקוד הראש, ומשם יורד אל הלסת בצידו השני של הראש. הרקות, שהן האזור השלישי שהטור הזה מפנה אליו, נמצאות בדיוק על הקו הזה.

בשעון הסיני מרידיאן המעי הגס נמצא בשיאו בין 05:00 ל-07:00, מיד אחרי הריאות. המאמר על השעון הסיני מסביר את הצמד הזה: אלמנט המתכת, בין 03:00 ל-07:00, הוא זמן של נשימה ושל הפרדה בין האתמול ליום החדש.

נקודה נוספת שתביא להקלה והורדת תחושת לחץ בעיניים היא נקודה הנקראת "התאספות הבמבוק", היא ממוקמת מעל הקנטוס הפנימי של העין, בקצה המדיאלי של הגבה (כמו בתמונה), תרגישו שקע בנקודה זו, יש ללחוץ קלות על הנקודה הזו (אין צורך בתנועה סיבובית). עצמו את העיניים ותתמסרו למגעכם.

התאספות הבמבוק, ומה נמצא מעליה

גם לנקודה הזאת יש כתובת. בטבלת הנקודות של מרידיאן שלפוחית השתן היא רשומה כ-BL2, ״התאספות הבמבוק Zan Zhu״, ומיקומה נרשם מעל הקנטוס הפנימי של העין, בשקע שבקצה המדיאלי של הגבה. הנקודה שלפניה, BL1, ״עיניים מבריקות Jing Ming״, יושבת ממש בקנטוס הפנימי ורשומה כמפגש של כל מרידיאני היאנג פרט לאחד. שתי הנקודות פותחות מרידיאן שכל המשכו נמצא מעליהן.

משם המרידיאן עולה. הוא מטפס אל קו השיער וממשיך עד לקודקוד, ובקודקוד הוא מתחלק לשלושה: ענף אחד חודר למוח ויורד אל העורף, ענף שני יורד אל אזור הרקות, והשלישי ממשיך אל הנקודה BL10 שבעורף. קו אחד רצוף מחבר אפוא את קצה הגבה, את הקודקוד, את הרקה ואת העורף, וזה בדיוק המרחב שבו כאב ראש נודד.

מרידיאן שלפוחית השתן הוא איבר היאנג של אלמנט המים, בן זוגו באלמנט הן הכליות, ובשעון הסיני הוא בשיאו בין 15:00 ל-17:00. במאמר על מרידיאן הכליות מופיעה שורה שנוגעת ישירות לטור הזה: בעורף, בנקודה BL10, מתאחדים המרידיאנים המתפצלים של הכליות ושל שלפוחית השתן, ובאותה שורה נמנים כאבי ראש ונוקשות בצוואר יחד. הראש והצוואר אינם שני נושאים נפרדים בקריאה הזאת.

בטבלה עצמה BL10 נקראת ״עמוד שמיימי Tian Zhu״, ומיקומה נרשם בחלק הלטראלי של שריר הטרפזיוס, בין החוליה הראשונה לשנייה בצוואר. מי שמכיר את התחושה של צוואר שנתפס יחד עם כאב ראש מכיר את המקום הזה בלי הטבלה.

ואם כבר מדברים על רכות - מומלץ לעסות את איזור הרקות, אפשר לבקש עזרה ממי שנמצא בבית או אפילו מאחד הילדים שבא לו לטפל קצת באמא או אבא, לא ללחוץ חזק מדי (זה סתם כואב )

לפי המקום שבו הכאב יושב

כשקוראים את המסלולים שמתוארים באתר הזה זה לצד זה, מתקבלת מפה גסה של הראש. היא אינה אבחנה והיא לא מחליפה אחת, אבל היא נותנת מילים מדויקות יותר לתאר בהן את מה שמרגישים, ומילים מדויקות הן חצי מהתשאול.

• מצח, גבות ומעל העיניים: כאן עולה מרידיאן שלפוחית השתן מהקנטוס הפנימי אל קו השיער, דרך BL1 ו-BL2. כאן גם מסתיים מרידיאן המעי הגס, לצידו של האף.
• רקות: כאן עובר מרידיאן השרירים של המעי הגס בדרכו אל פינת המצח, וכאן יורד גם אחד משלושת הענפים של מרידיאן שלפוחית השתן.
• קודקוד: הנקודה GV20, שאליה מגיע מרידיאן שלפוחית השתן ושאליה מגיע גם המסלול הפנימי של מרידיאן הכבד. במאמר על הכבד היא רשומה כנקודת מפגש של כל מרידיאני היאנג.
• עורף וצוואר: הנקודה BL10, שבה מתאחדים המרידיאנים המתפצלים של הכליות ושל שלפוחית השתן.
• סביב האוזן ובקצה החיצוני של הגבה: כאן עובר מרידיאן המחמם המשולש, ובטבלה שלו רשומה בקצה הלטראלי של הגבה הנקודה ״חריץ במבוק ממשי Si Zhu Kong״. במבוק בקצה הפנימי של הגבה, במבוק בקצה החיצוני שלה.

שכבת ה-Tai Yang

מרידיאן שלפוחית השתן נרשם בכל המאמרים כשייך לשכבת Tai Yang, ובן זוגו בשכבה הוא המעי הדק. במאמר על מרידיאן המעי הדק כתוב שהוא איבר היאנג של אלמנט האש, שבן זוגו באלמנט הוא הלב, ושבשעון הסיני הוא בשיאו בין 13:00 ל-15:00. במאמר על מרידיאן הלב מתואר גם מרידיאן מתפצל שיוצא מבית השחי, עולה דרך הגרון, ומסתיים בקנטוס הפנימי של העין, שם הוא מתאחד עם מרידיאן המעי הדק בנקודה BL1.

כלומר בקנטוס הפנימי של העין, המקום שממנו יוצא כל המסלול שתואר כאן למעלה, נפגשים כמה ערוצים ולא אחד. זה גם ההסבר לכך ש-BL1 רשומה בטבלה כמפגש של כל מרידיאני היאנג פרט לאחד.

מה עוד עולה אל הפנים

המעי הגס ושלפוחית השתן אינם היחידים שמגיעים לשם. במאמר על מרידיאן הלב מתואר ענף שיוצא מהלב, עולה דרך הוושט אל הגרון, אל הפנים ואל הלחי, ומסתיים בעין. במאמר על מרידיאן הכבד מתואר מסלול פנימי שמטפס אל הוושט, אל השפתיים ואל העיניים ועולה עד הקודקוד, וענף נוסף שיורד מהעין אל הלחי ואל השפתיים. מרידיאן החיבור של המעי הגס מתחלק אצל מפרק הלסת לשניים: סעיף אחד מתחבר לשיניים והשני נכנס לאוזן.

זו הסיבה שהתשאול בחדר רחב מהראש. שאלות על העיניים, על השיניים, על הלסת, על הגרון ועל האוזניים אינן סטייה מהנושא; כולן יושבות על ערוצים שעוברים באותו אזור. הטור על נעילת לסתות כאן באתר עוסק בקצה השני של אותה מפה.

מה השעון הסיני שואל על כאב ראש

השעון הסיני מתאר את שנים עשר המרידיאנים כמי שעוברים לאורך 24 שעות תהליך של עלייה ושקיעה בעוצמתם. הוא משמש גם ככלי אבחון: כשתופעה חוזרת בשעה מסוימת, השעה מכוונת למרידיאן מסוים, ובאותה מידה גם שעת השפל, השעה המקבילה במעגל. ארבע השעות שנוגעות לטור הזה הן 05:00-07:00 של המעי הגס, 15:00-17:00 של שלפוחית השתן, 23:00-01:00 של כיס המרה ו-01:00-03:00 של הכבד.

לכן שווה לרשום, במשך שבוע או שבועיים, מתי הכאב מתחיל, איפה בדיוק הוא יושב, כמה זמן הוא נמשך, ומה קדם לו: כמה שעות שינה, מתי הייתה הארוחה האחרונה, כמה שעות מסך, נסיעה, ויכוח, חשיפה לקור או לשמש. פתק כזה שווה יותר מכל תיאור מהזיכרון.

כאב שמוטב במגע, וכאב שמחמיר ממנו

במאמר על ין ויאנג מופיעה הבחנה שאפשר לעשות לבד, והיא אחת השאלות הראשונות שנשאלות בחדר: כאב שמוטב במגע מעיד לפי הכתוב שם על מצב ייני יותר, לעומת כאב יאנגי, שהנגיעה מחמירה אותו ושדוחף החוצה. באותה טבלה מופיעות עוד הבחנות מאותו סוג: חום מול קור, אודם מול חיוורון, צמא מול חוסר צמא, רצון לשתייה חמה מול רצון לשתייה קרה, ומחלה שמתפתחת מהר מול מחלה שמתפתחת לאט.

ההבחנה הזאת נוגעת ישירות לטור הזה. אם לחיצה על הרקות מחמירה את הכאב במקום להקל עליו, זה לא סימן שעשיתם משהו לא נכון; זה נתון. אם דווקא כף יד חמה על המצח עושה טוב, גם זה נתון. שווה לשים לב מה עוזר ומה לא, ולהגיד את זה בדיוק ככה.

כעס, מתח, וצוואר

במאמר על דלקת בכתף כתוב שברפואה הסינית כאב מוגדר כמצב של חסימה בזרימה, ומצוטט שם הביטוי הקלאסי: אם יש זרימה, אין כאב; אם יש כאב, אין זרימה. באותו מאמר כתוב גם שמתח נפשי משפיע ישירות על שרירי הצוואר והשכמות, ושמתח כרוני עלול להוביל לכיווץ מתמשך ולירידה בזרימת דם באזור.

בטבלת ההתאמות של מרידיאן הכבד הרגש הרשום הוא כעס, האיבר נפתח לעיניים, הרקמה המשויכת לו היא הגידים והרצועות, והשעות שלו בשעון הן 01:00-03:00. בטור על עצבים כאן באתר מופיעות ההצעות הפשוטות לאותו מקום: פעילות גופנית, תרגילי נשימה, יוגה, מדיטציה, מקלחת, מוזיקה, ולצעוק לאינסוף כשאתם לבד בים. אין בזה סתירה לנקודות שלמעלה. זה אותו נושא מכיוון שני.

איך ללחוץ, וכמה

העבודה הזאת נעשית בישיבה או בשכיבה, לא בעמידה ולא תוך כדי הליכה. הלחץ עולה בהדרגה עד שמורגשת רגישות קלה, ונשאר שם. הוא לא אמור לכאוב, ואם הוא כואב הוא חזק מדי. נושמים לאט לאורך כל הזמן הזה ולא עוצרים את הנשימה, ואחרי כמה דקות עוזבים לאט ולא מושכים את היד בבת אחת.

שיעור הזמן שהטור נותן הוא דקות בודדות, וזה סדר הגודל. אפשר לחזור על זה כמה פעמים ביום, בשתי הידיים לסירוגין כשמדובר בנקודה שביד, ובשני הצדדים כשמדובר בנקודה שמעל העין. אם אחרי כמה ימים אין שינוי בכלל, גם זה נתון בפני עצמו, ושווה להביא אותו כמו שהוא: ככה עשיתי, כך וכך פעמים, זה מה שקרה.

לא לוחצים על עור פצוע, על פריחה, על שומה בולטת, על כוויה או על אזור שהייתה בו חבלה טרייה. באתר הזה הריון מופיע כדבר שמשנה החלטות על טכניקה ועל אזור, וזה נכון גם לעבודה עצמית בבית: אם את בהריון, זה דבר שאומרים לפני, ולא משהו שמחליטים עליו לבד מול טור באינטרנט.

לאן זה שייך באתר

כאב הוא אחד מחמשת התחומים שמופיעים כאן כתחומי התמחות, ובדף שלו נמנים צוואר תפוס, גב שנתפס, כאב ראש, כתף שמגבילה תנועה ולסת שננעלת. הטור הזה נמצא ברשימת הקריאה של אותו דף, לצד הטורים על צוואר תפוס, על נתפס הגב, על דלקת בכתף ועל נעילת לסתות. מי שהגיע לכאן דרך הראש ומזהה את עצמו גם באחד מהאחרים, כדאי שיקרא את שניהם.

מה שהטור הזה לא אומר

הטור אינו מבחין בין סוגים של כאב ראש ואינו מדרג סיבות. הוא נותן שלושה מקומות לעבוד בהם, ומוסיף אזהרה קטנה על עוצמת המגע: לא ללחוץ חזק מדי, ״זה סתם כואב״. שתי המילים האלה הן ההוראה החשובה בו, והן נכונות לכל אחת משלוש הנקודות.

הוא גם אינו אומר כמה זמן ייקח למשהו להשתנות, וזה במכוון. מספר כזה תלוי באדם, בסיבה ובעיתוי, ומספר שנכתב באתר בלי שלושת אלה הוא מספר שהומצא.

הדבר האחרון שכדאי לשים לב אליו בטור הוא מי מבצע. באחת השורות הוא מציע לבקש עזרה ממי שנמצא בבית, ואפילו מאחד הילדים. זו לא בדיחה: יד שנייה מגיעה לרקות ולעורף בזווית שיד ראשונה לא מגיעה אליה, והיא גם לא צריכה להפעיל כוח כדי לעשות את זה.

מתי לא לחכות

לחיצה על נקודה היא דבר שעושים כשהתמונה מוכרת. כאב ראש שהופיע בבת אחת ובעוצמה שלא הכרתם, כאב ראש שמלווה בחום, בהקאה, בבלבול, בחולשה בגפה או בשינוי בראייה, כאב ראש אחרי מכה בראש, וכאב שמשנה את אופיו או את הקצב שלו, הם דברים לברר מול הרופא המטפל ולא לדחות. רפואה סינית אינה באה במקום אבחון רפואי, וזה כתוב כאן באתר במפורש.

לא סגורים שהבנתם? רוצים הסבר מפורט יותר או טיפ נוסף לכאב ראש - אני כאן לענות לכל שאלה.

יניב