צמחים ומזון

מלפפון

מאת יניב פתיה · 5 דקות קריאה

המלפפון בשמו המקורי הוא קישוא ("קישוא הגינה"), כבר בתלמוד מוזכרת המילה "קישוא" כאשר הכוונה היא למעשה למלפפון! מדובר בצמח מטפס חד שנתי ממשפחת הדלועיים.

קישוא, מלפפון, ולמה חשוב באיזה צמח מדובר

פתיחה שמתקנת שם היא הרגל קבוע בטורים האלה, ולא הערה לשונית. בטור על הגרניום הלימוני נכתב שלצמח קוראים בכלל פלרגוניום ושהשם העממי הוא טעות נפוצה שנבעה ממיון קטלוגי לא נכון. בטור על התותים נכתב במפורש ״שימו לב כי מדובר בתות עץ ולא תות שדה״, ורק אחרי המשפט הזה נמנים שם החלקים השונים של העץ. ובטור על האלוורה נכתב שקיימים כמה סוגים של הצמח ושאין לעשות בו שימוש אם אין זיהוי ודאי של מה שברשותכם.

במקרה של המלפפון התיקון הוא היסטורי בלבד ואין בו סיכון, אבל ההרגל עצמו הוא העיקר: לפני שאומרים משהו על צמח, קובעים באיזה צמח מדובר.

המלפפון אינו דורש השקייה מרובה, ועל אף זאת - הוא עשיר בהמון מים ,עד כדי כך שאם נתקלתם באדם שהתייבש - טוב להביא לו מלפפון ירוק וטרי מאשר להביא לו כוס מים צוננים. סגולות שנחמד לדעת על המלפפון: - הוא טוב לצרבות, מחלות עיכול עם עליות חמוצות וכיבים. - מגביר שתן היות והוא עשיר במים, ולכן הוא טוב נגד כאבים בשלפוחית השתן וכמו כן, טוב נגד אבנים וחול בכליות ובשלפוחית. - כאמור, מקל מאוד במקרי צמא. - הרמב"ם ציין כי המלפפון הינו קל לעיכול וגורם לקיבה רפויה ויציאות קלות. - קומפרסים של מיץ מלפפון משמשים מסורתית להרגעת נפיחות סביב העיניים. עובדת בונוס - הוא מומלץ. לשומרי דיאטה היות ואין בו הרבה קלוריות - 100 גרם יש 97 גרם מים!

מים - מה שכל הרשימה הזו מסתובבת סביבו

אם קוראים את הרשימה שלמעלה פעם שנייה, כמעט כל פריט בה חוזר לאותה תכונה אחת. ההמלצה למי שהתייבש היא מים. ההגברה של השתן מוסברת בטקסט עצמו בכך שהוא עשיר במים. ההקלה במקרי צמא היא מים. הקומפרסים הם מים שמונחים על העור מבחוץ. ואפילו העובדה שנוסחה כבונוס, שב-100 גרם יש 97 גרם מים, היא אותה שורה בדיוק - רק במספר.

זה מסביר גם למה השורה האחרונה בטור אינה הערה צדדית. צמח שכולו מים הוא צמח שהשאלה מתי אוכלים אותו נוגעת בו יותר מאשר בצמחים אחרים.

צמח קר, צמח קריר: הציר שהטורים האלה משתמשים בו

בטור על הנענע נכתב שהיא צמח קר, מבחינה אנרגטית ומבחינת הטמפרטורה שלה, ושלכן היא טובה להפחתת מצבי חום כמו תחילת התקררות. בטור על הסלק נכתב שהוא צמח קריר. זו אינה מטאפורה אלא ציר שלם, והוא מפורט במאמר ״ין ויאנג״ שבמדור היסודות.

בטבלת הדיס-הרמוניה שם עומדים הטור הייני והטור היאנגי זה מול זה, שורה אחר שורה. קור מול חום. חוסר צמא מול צמא. לחות מול יובש. רצון לאוכל ולשתייה חמים מול רצון לאוכל ולשתייה קרים. שתן רב ובהיר מול שתן מועט, כהה ומסריח. ובאותו מאמר גם מוסבר שהיין והיאנג אינם שני חומרים אלא יחס, ושאותו דבר עצמו יכול להיות ייני ביחס לאחד ויאנגי ביחס לאחר - מים חמימים ייניים מול אש ויאנגיים מול מים קרים.

המשפט שסוגר את הטור הזה יושב בדיוק על הציר הזה. הוא אינו אומר שהמלפפון בריא או אינו בריא. הוא אומר ששאלת המזון היא שאלת התאמה בין הדבר לבין המצב והעונה.

חשוב לציין כי מלפפון נכון לאכול בחודשי הקיץ. היום אנו רואים אותו וצורכים אותו לאורך כל השנה היות והוא גדל בחממות. הוא אינו מתאים לצריכה במהלך חודשי החורף הקרים.

החממה, וההערה החדה שמסתתרת בה

השורה על החממות היא המשפט החריף בטור, והיא נאמרת בשקט. היא אומרת שזמינות של מזון לאורך כל השנה אינה מעידה על התאמתו לאורך כל השנה, ושהעונה נשארת שאלה גם כשהמדף בסופר כבר לא מכיר בה.

הרמב״ם, והמקום השני שבו הוא מופיע כאן

ברשימה שלמעלה מובא הרמב״ם, שציין כי המלפפון קל לעיכול וגורם לקיבה רפויה וליציאות קלות. זו אינה הפעם היחידה שהוא מופיע באתר: המאמר ״אכילה נכונה״ נפתח באמירה שגם הרפואה הסינית וגם הרמב״ם הביאו לתודעתנו מספר עקרונות שאם נפעל על פיהם נביא להטבה בבריאותנו בפרט ובאורח חיינו בכלל.

ארבעת העקרונות שנמנים שם הם איך אוכלים, מתי אוכלים, כמה אוכלים, ורק אז מה אוכלים. הטור על המלפפון שייך לשאלה הרביעית - זו שנכתב עליה במפורש שהתשובה בה תלויה בעונה, במצב הגוף ובאדם עצמו, ולכן היא לא נכתבת כרשימת מותר ואסור.

שתן, ומה שכתוב עליו במקום אחר באתר

שני פריטים ברשימה נוגעים בדרכי השתן. במאמר ״דלקת בשתן״ נכתב מה רשום ברפואה הסינית על שלפוחית השתן: היא אחראית על שני דברים בלבד, על כמות הנוזלים בגוף ועל איכותם. באותו מאמר מובאת גם ההנחיה הביתית להעלות את כמות המים ללפחות 8-10 כוסות ביום ולצרוך עלים ירוקים ומשתנים כמו פטרוזיליה, סלרי וכוסברה, ולצידה רשומות השעות שהשעון הסיני מייחס לשלפוחית השתן, 15:00 עד 17:00.

ולצד ההנחיה כתובה שם גם ההסתייגות, והיא נכונה במלואה גם כאן: יש לבדוק את הגורם ואין להזניח. ירק אינו אבחנה. מה שנכתב בטור הזה הוא מה נהוג לומר על המלפפון, ולא מה לעשות עם תלונה.

לאן זה שייך באתר

מבין התחומים שמוצגים באתר, מה שנכתב כאן נוגע בעיקר לעמוד מערכת העיכול. המאמרים שמרחיבים אותו הם ״אכילה נכונה״, ״ין ויאנג״ ו״דלקת בשתן״, ובאותו מדור יש טורים על עוד מזונות - סלק, תותים, בוטנים, פלפל, בזיליקום ועגבנייה - שנכתבו כולם באותה רוח: מה זה, מאיפה זה בא, ומה נהוג לומר עליו.

עוד בצמחים ומזון

לכל המאמרים

לבנדר (אזוביון דגול)

לבנדר, ובשמו העברי אזוביון דגול, הוא צמח רב-שנתי שהתמצית שלו מופקת מהפרחים, והשמן האתרי שנוצר מהם הוא הצורה שבה רוב האנשים פוגשים אותו. הטור הזה מונה את מה שנהוג לומר עליו, מהירדמות ועד שימוש על העור, ומסתיים בשתי צורות ביתיות לגמרי: חליטה של הפרחים היבשים, ושקית פרחים בארון הבגדים.

5 דקות קריאה

בוטנים

הבוטן הוא זרעו האכיל של הצמח ארכיס תת קרקעי, והוא קטנית ולא אגוז. בעברית תקינה נקראים הבוטנים אגוזי אדמה, והשם הזה הוא גם המקום שהטור הזה נותן להם: אכילה של בוטנים ״מרפדת״ את הקיבה, המשויכת לאלמנט האדמה ברפואה הסינית, ואכילה מוגברת של בוטנים או במבה מביאה ללחות ולליחה רבה - תחשבו על אדמה בוצית, קשה ללכת בה.

4 דקות קריאה

תותים

תות שדה ותות עץ נושאים בעברית את אותה מילה והם שני צמחים שונים, והטור הזה עוסק בשניהם. החצי הראשון שלו הוא תות השדה כמזון, שעשיר בברזל, בוויטמינים B, C ו-K, בזרחן, באשלגן ובסידן. החצי השני הוא תות העץ, שברפואה הסינית משתמשים בכל חלקיו כצמחי מרפא נפרדים: קליפת הענפים, העלה, הענף, הפרי, הפרזיט שגדל עליו ותולעת המשי שחיה על עליו.

5 דקות קריאה
התקשרווואטסאפ