עצבים

נכון, אנחנו עם חם וחלק מהיותנו זה רגעים של כעס, כמו כל רגש אחר - שמחה, עצבות, דאגה, פחד ועוד, אבל אם נתעל רגשות אלה הם יבנו אותנו ויחזקו אותנו ולא יהרסו אותנו.

בכעס יש הרבה יכולת לשינוי. כשהאדם נמצא באיזון יחסי, דברים שיעוררו בו כעס ידרבנו אותו לפעולה - אם משהו לא צודק, הוא מתגייס בשביל לשנות. "איזה שינוי אני עושה בעולם הזה?" "מה אני משאיר פה?" כשהכעס מאוזן הוא מפעיל אותנו לעשות שינוי.

מנגד אנו רואים התמודדות שלילית קשה, פתולוגית עם כעס - אנשים נאחזים בכעס. מריבות משפחתיות, זוכר כל מילה, מפרש אותה, חושב שיש אינטרס לכל דבר. התנהגויות שתוקעות אנשים חיים שלמים בתוך מרמור, כעס, קיפוח, קנאה.

איפה הרפואה הסינית מניחה את הכעס

לכל אחד מחמשת האלמנטים מיוחס ברפואה הסינית רגש אחד, וזה של הכעס הוא אלמנט העץ. העץ הוא האלמנט של האביב, של הצמיחה כלפי מעלה ושל התנועה שמתחילה, ושני האיברים שנושאים אותו הם הכבד - האיבר הייני - וכיס המרה, האיבר היאנגי. שניהם מופיעים באתר הזה כמאמר נפרד, ושניהם חולקים את אותה שורת התאמות.

זו טבלת ההתאמות של הכבד, כפי שהיא מופיעה במאמר על המרידיאן שלו:

הטבלה של כיס המרה כמעט זהה - אותו רגש, אותה עונה, אותו כיוון, אותו צבע, אותו קול ואותה רקמה. השורה היחידה שנבדלת היא התפקיד בקיסרות: הכבד הוא גנרל הכוחות המזויינים, וכיס המרה הוא השופט העליון. שים לב לשורת הקול - צעקה. הצעקה היא הקול שהמסורת משייכת לעץ, וכשמופיעה בהמשך המאמר ההצעה לצעוק אל האינסוף כשאתם לבד בים, היא יושבת בדיוק על השורה הזו.

מה המסורת מייחסת לכבד

בספרות הסינית מתוארים לכבד שלושה תפקידים מרכזיים, וכך הם מנוסחים במאמר על מרידיאן הכבד:

1. מאחסן את הדם.
2. שולט בדמעות (לחלוח, ניקוי - לעומת הכליות שאחראיות על דמעות של בכי).
3. מאחסן את ה-Hun האחראי על יצירתיות. ה-Hun הוא חלק מהנפש המאוחסן בכבד, הוא משויך לאלמנט העץ ומעוגן בדם של הכבד.

ולצידם שלושה תפקידים נוספים, שכל אחד מהם מוסיף משהו לקריאה של הפסקאות הראשונות במאמר הזה:

1. שולט על הגידים והרצועות - גיד מחבר שריר לעצם ומאפשר לגוף את התנועה, הגמישות. הכבד הוא זה שמזין את הגידים והרצועות בדם, מאפשר להן להיות רכות, גמישות.
2. נפתח לעיניים - אנו צריכים לראות את העומד לפנינו, לראות קדימה (ראיית הנולד). הראיה מאפשרת את התנועתיות וההתקיימות שלי במרחב.
3. מתבטא בציפורניים - הציפורניים נחשבות לסיומת של הגידים בגוף, ומוזנות אף הן על ידי הדם של הכבד.

התפקיד שהטבלה נותנת לכבד בקיסרות הוא גנרל הכוחות המזויינים, וזה תיאור מדויק יותר משנדמה במבט ראשון. גנרל לא נלחם בעצמו. הוא מסתכל על המפה, מחליט לאן הכוח הולך ומתי, ודואג שהאספקה תגיע. איבר שמאחסן את הדם ומזין ממנו את הגידים, את הציפורניים ואת העיניים הוא בדיוק זה: המערך שמחלק את המשאבים, ולא החייל בשטח.

כדאי לעצור על השורה הראשונה. באותו איבר שנושא את הכעס יושבת גם התנועה: הגידים והרצועות הם מה שמאפשר לגוף להתכופף, להסתובב, ללכת. במסגרת הזו, כעס ותנועה אינם שני נושאים שונים אלא שני צדדים של אותו אלמנט. וכשקוראים ככה את רשימת ההצעות שבהמשך - פעילות גופנית, נשימה, יוגה - רואים שכולן עושות אותו דבר: מחזירות תנועה למקום שבו התנועה נעצרה.

והשורה השנייה, זו של העיניים, קוראת את הפסקה על ההיאחזות בכעס מזווית אחרת. "זוכר כל מילה, מפרש אותה" הוא תיאור של מבט שהופנה אחורה. באלמנט העץ, העין היא איבר החישה של איש החזון הצופה קדימה, ותיאור זה של הסתכלות אחורה הוא בדיוק ההפך.

כיס המרה - האיבר של ההחלטה

כיס המרה הוא היאנג של אלמנט העץ, והוא האיבר שהמסורת מייחסת לו את האומץ. אלה התפקידים שנמנים עליו במאמר על המרידיאן שלו:

1. אחד מששת אברי ה-Fu המיוחדים.
2. אחראי על ביטחון עצמי, אומץ - כיס המרה נותן לאדם את האומץ לקבל החלטות.
3. מאחסן ומפריש את מיצי המרה - כיס המרה הוא האיבר היאנגי היחיד המאחסן נוזל טהור.
4. שולט בגידים.
5. שולט בקבלת ההחלטות. בספר "הקיסר הצהוב" נקרא כיס המרה "סוד הסחלב השמימי", ונאמר עליו כי 11 האיברים נוגעים בכיס המרה כדי שייתן את ההחלטה הנכונה.

בן זוגו הייני, הכבד, שולט על האסטרטגיה, ואילו כיס המרה שולט על קבלת ההחלטות. זו חלוקת עבודה שכדאי להחזיק בראש: התוכנית שייכת לאחד, והרגע שבו מחליטים לבצע אותה שייך לשני. באלמנט העץ, כעס שאין לו לאן ללכת הוא לעיתים כעס שנבלם לפני ההחלטה.

עוד דבר שנאמר על המרידיאן הזה, ושחוזר בכמה מהמאמרים כאן: כיס המרה נמצא בחציו בראש, ולכן הוא נראה בפתולוגיות רבות באזור זה. מי שקורא כאן על כאב ראש, על נעילת לסתות או על צוואר תפוס, פוגש את אותו מרידיאן שוב ושוב.

העץ לא עומד לבד

חמשת האלמנטים מסודרים גם במעגל הולדה, שבו כל אלמנט מזין את הבא אחריו: העץ מזין את האש, האש מייצרת אדמה, האדמה מולידה מתכת, המתכת נושאת מים, והמים מצמיחים עץ. זה מעגל אחר מהשעון הסיני, ואסור לבלבל ביניהם - השעון הסיני אינו מסתובב לפי מעגל האלמנטים, אלא מסמל את הזרימה של הצ'י במרידיאנים לאורך היממה.

במעגל ההולדה יש שתי שכנות לעץ שרלוונטיות לכל מי שקורא כאן על כעס. לפניו עומדים המים - הכליות ושלפוחית השתן - והרגש שמיוחס להם הוא פחד. אחריו עומדת האש, ואיתה הלב, שהרגש המיוחס לו הוא שמחה. במסגרת הזו, כעס אינו יושב לבד על מדף: הוא מקבל מלפניו ומוסר קדימה.

זו אחת הסיבות שבתשאול נשאלות שאלות שנשמעות רחוקות מהנושא שבגללו הגעתם. שאלה על שינה, על תיאבון, על יציאות או על חום וקור אינה סטייה מהנושא. היא בדיקה של השכנים במעגל.

השעות שהשעון הסיני מייחס לעץ - 23:00 עד 03:00

תאוריית השעון הסיני גורסת כי לכל אורך היממה, במשך 24 שעות, עובר כל אחד משנים עשר המרידיאנים תהליך של עלייה ושקיעה בעוצמתו. אלמנט העץ מקבל את ארבע השעות שבין 23:00 ל-03:00, כיס המרה בשתי הראשונות והכבד בשתי הבאות.

כך זה מנוסח במאמר על השעון הסיני: בלילה הכבד מאחסן את הדם, ואיתו את הנפש, ה-Shen. ברגע שנכנסים למיטה לקראת השינה, הדם חוזר לכבד והנפש מתכנסת איתו ואנחנו נרדמים, ההכרה נשאבת לאפס. ובשעות השיא של כיס המרה, 23:00 עד 01:00, יש לתת לגוף את המנוחה והשקט שיתמכו בתפקידו וביכולתו של כיס המרה לקבל החלטות בצורה שקטה ונקייה.

המאמר על מרידיאן הכבד מוסיף את הצד השני של אותה שעה: ה-Hun נודדת בזמן החלימה, היא מחוברת אל הגוף בחוט דק של דם, ועל כן השעות המיוחסות בשעון הסיני לכבד הן בין 01:00 ל-03:00 בלילה - האדם צריך לישון בשעות אלה בכדי לאפשר ל-Hun להתנתק מהגוף ובכך להזין את עצמה.

יש כאן גם משהו מעשי לגמרי, ולא רק תמונה יפה. השעון הסיני משמש ככלי אבחון: במקרה שתופעה חוזרת בשעה מסוימת, השעון יכוון אותנו למרידיאן מסוים. מי שמוצא את עצמו נעור בשתיים בלילה כשהריב של אתמול מתנגן שוב בראש, מחזיק מידע שהוא לא תמיד יודע שהוא מחזיק, וזו בדיוק סוג השאלה שנשאלת בתשאול. בעמוד בעיות שינה כאן באתר מורחב מה שהמסורת מתארת סביב השעות האלה.

אז מה עושים כדי להתמודד?

אפשר לעשות פעילות גופנית, תרגילי נשימה, יוגה, מדיטציה, לצעוק (לא לעשות את זה על אף אחד אלא כשאתם לבד בים - לצעוק לאינסוף), לבצע כל פעילות שעושה לכם טוב ומרגיעה את הנפש. (תופתעו או שלא - גם שינויים בתזונה ישפיעו על מצב רוחכם).

למה כל הרשימה הזו היא רשימה של תנועה

במאמר על ין ויאנג מתואר איך נראית תנועה מאוזנת: באדם מאוזן היין והיאנג יהיו בתנועה מתמדת, גלית ושקטה, כמו מטוטלת, בין הקצוות, משהו רך ורחב, אין בו קפיצות חדות, ריתמוס טבעי וסדיר כמו הלב שלנו. זה תיאור של מטוטלת, לא של קפיצה.

הכעס שהפסקה השנייה במאמר מתארת - זה שמדרבן לפעולה - נע כמו מטוטלת. הכעס שהפסקה השלישית מתארת - זה שנאחזים בו - נעצר. וכל אחד מהדברים ברשימה, מריצה ועד נשימה, הוא דרך להחזיר את המטוטלת לתנועה. שווה לשים לב שגם האקלים המיוחס לעץ בטבלה הוא רוח, כלומר תנועה, ולא משהו נייח.

על ההערה שבסוגריים, זו על התזונה: הטעם שהטבלה משייכת לעץ הוא חמוץ, והאלמנט השכן שלו, האדמה, נושא את הדאגה. מה בדיוק אוכלים זה נושא שתלוי בעונה, במצב הגוף ובאדם עצמו, וזה כבר עניין למאמר אחר כאן - אכילה נכונה - שעוסק פחות במה ויותר באיך, במתי ובכמה.

כשאני מוצא את עצמי כועס או עצבני (כן, גם אני יודע להתעצבן חח) אז אני שם במבער שמן לבנדר או מרווה מרושתת. עושה מקלחת לנקות מעלי את כל האנרגיה שפחות מתאימה לי, שומע מוזיקה. וכמובן, משתדל להתרחק מהגורם שהוציא אותי משלוות הנפש שלי (תראו את הבחורה בתמונה - לראות וללמוד).

על הלבנדר יש כאן באתר מאמר נפרד. כתוב בו שאי אפשר לדבר על לבנדר בלי להרגיש את המילה "רוגע" מתגנבת לצידו, ושרק לריח לבדו יש השפעה מרגיעה על כולם. שם גם מופיע ההסבר על מה בדיוק מפיקים ממנו: תמציות הלבנדר מופקות מהפרחים, והשמן האתרי שנוצר מהם בעל עוצמה רבה.

שלוש הפעולות בפסקה הזו - ריח, מים זורמים ומוזיקה - נותנות לחושים משהו אחר להיאחז בו. הן לא עוסקות בסיבה, והן לא מתיימרות לעסוק בה. הן קונות זמן, וזמן זה בדיוק מה שחסר ברגע של כעס.

שתי נקודות, ובדיוק מה שכתוב עליהן

במאמרים על שני המרידיאנים של העץ יש טבלאות נקודות מלאות. שתיים מהן נוח למצוא לבד, כי שתיהן יושבות על כף הרגל, וזה לא מקרי: מרידיאן הכבד מתחיל בקצה הלטראלי של פינת ציפורן הבוהן הגדולה, ומרידיאן כיס המרה מסתיים בבוהן הרביעית. אלמנט העץ פוגש את הקרקע בכף הרגל.

הראשונה היא LIV3, "גל עצום" (Tai Chong). הטבלה מגדירה אותה כנקודת המקור של מרידיאן הכבד, וממקמת אותה בצידה הדורסאלי של כף הרגל, בשקע שבין העצם המטאטרסלית הראשונה לשנייה. כלומר: החליקו אצבע מהרווח שבין הבוהן לאצבע השנייה כלפי הקרסול, עד שהאצבע נעצרת בשקע שבין שתי העצמות. שם. לחיצה רכה, כמה שניות, תוך כדי נשיפה ארוכה.

השנייה היא GB41, "השפעה על הדמעות" (Zu Lin Qi), ומקומה דיסטאלית למפגש בסיסי העצמות המטאטרסליות הרביעית והחמישית, כלומר בצד החיצוני של כף הרגל, בקו שיורד מהבוהן הרביעית. הטבלה מציינת שהיא נקודת פתיחה של מרידיאן ה-Dai Mai, ובגוף המאמר על כיס המרה נכתב עליה שהיא נקודת עץ על עץ במרידיאן יאנגי, ולכן הנקודה החזקה ביותר בגוף להנעה. מאזנת בין החלק העליון לתחתון, בין הין ליאנג.

זה מה שכתוב עליהן, וזה מה שאני כותב עליהן. הן לא נועדו להחליף אבחון, והן לא נועדו לענות על השאלה למה הכעס הזה קיים. הן מקום להניח עליו אצבע כשעושים את הדבר האמיתי, שהוא לנשום.

ואם בכל זאת אתם מרגישים שאתם תקועים בתוך הכעס, שהוא הופך לחלק יותר מדי מרכזי ביומיום, (או בכל רגש אחר שלא ממשיך הלאה) - טיפול סיני יעשה פלאים במצב זה.

בואו, נעשה אבחון מסודר, מדויק ונכון עבורכם. לקביעת תור אפשר להתקשר או להשאיר פרטים בעמוד צור קשר.

מה עוד קשור לזה כאן באתר

המאמרים שמרחיבים את מה שנאמר כאן הם מרידיאן הכבד ומרידיאן כיס מרה, שמהם נלקחו הטבלאות והתפקידים; השעון הסיני, שממנו נלקחו השעות; וין ויאנג, שממנו נלקח תיאור התנועה המאוזנת. בצד המעשי, המאמר על לבנדר מרחיב על השמן שמוזכר כאן.

מבין חמשת התחומים שמוצגים באתר, מה שמתואר בעמוד הזה נוגע בעיקר לבעיות שינה - כי שם יושבות השעות - ובחלקו גם לכאב, כי אותו מרידיאן עץ שמופיע כאן חוזר במאמרים על כאב ראש, נעילת לסתות וצוואר תפוס.