צוואר תפוס

לפעמים אתם מגיעים אלי לקליניקה עם קושי להזיז את הצוואר - לכופף אותו קדימה, לסובב אותו לצדדים ואז אתם מגיעים ויוצאים מחודשים.

מה עובר מאחורי הצוואר, לפי המפה

הצוואר והעורף הם אחד האזורים העמוסים במפת המרידיאנים, וכדאי לדעת מה עובר שם לפני שממששים. שלושה מרידיאנים יאנגיים חוצים אותו, ולכולם יש נקודות שיושבות בדיוק במקומות שהוזכרו למטה.

מרידיאן שלפוחית השתן הוא הארוך שבהם. במאמר עליו כתוב שבקודקוד הראש המרידיאן חודר למוח ונפגש עם מרידיאן החוצה האחורי בנקודה GV17, ומשם יורד אל העורף אל GV14, יורד לאזור הרכות אל GB7 ו-GB12, וממשיך לכיוון המסלול הראשי עד לנקודה BL10. במילים אחרות: הוא עובר בדיוק דרך המקום שכואב.

מרידיאן כיס המרה הוא השני, ועליו נכתב במאמר שלו שהוא נמצא בחציו בראש, ולכן הוא נראה בפתולוגיות רבות באזור זה. הוא יורד מהראש דרך עצם הבריח, ובדרך יושבת עליו GB21, שבטבלה ממוקמת אמצע הדרך בין הנקודה GV14 וקצה האקרומיון, בפסגת שריר הטרפזיוס - כלומר בדיוק על השריר שרוב האנשים לופתים כשהם אומרים "תפוס לי".

והשלישי הוא מרידיאן המעי הדק, שהמסלול שלו עולה על השכמה, ואשר נקודות שלו יושבות סביבה: SI11 על גבי הסקפולה, במרכזה, בערך מחצית הדרך בין הזווית התחתונה של הסקפולה ולבין קצה האקרומיון; SI13, סופריורית לקצה המדיאלי של רכס הסקפולה; SI14, שלושה צון לטראלית למרווח בין החוליות T1 ל-T2; ו-SI15, שני צון לטראלית לגבול התחתון של החוליה C7.

שלושת המרידיאנים האלה נבדלים באלמנט - מים לשלפוחית השתן, עץ לכיס המרה, אש למעי הדק - ובשעות: 15:00 עד 17:00, 23:00 עד 01:00, ו-13:00 עד 15:00 בהתאמה. מה שמשותף להם הוא שכולם יאנגיים, כלומר לפי המפה הזו הם רצים בחוץ ובגב, ולא בפנים ובבטן. הגב הוא צד היאנג של הגוף, וזה לא פרט טכני - זה מסביר למה כל הנקודות שבמאמר הזה נמצאות מאחור.

אבל מה אני עושה כזה קורה לי

כוסות רוח זו לא אפשרות (למרות שניתן להחזיק סט בבית של כוסות רוח פלסטיק לעבודה עצמית - אבל בינינו? זה לא הכי נוח בעולם). כן, אני עושה לעצמי דיקור (לכל התוהים), אבל מה שאפשר לעשות לבד?

1. עיסוי קל של השכמות - בקצה הקרוב לעמוד השדרה - יש נקודה שתהיה מעט רגישה - ניתן להגיע אליה באמצעות תנועת "חיבוק עצמי" לצוואר. לא בטוחים היכן היא? תעסו את המקום עד שתגיעו לנקודה רגישה - לחצו עליה מספר שניות (5-7 שניות זה מספיק) תוך כדי ניסיון להזיז את הצוואר ולראות האם טווח התנועה השתפר.

מה יושב באזור הזה

הקצה של השכמה שקרוב לעמוד השדרה, בגובה החוליות העליונות של הגב, הוא אזור שבו שתי מפות נפגשות. מצד אחד הקו הפנימי של מרידיאן שלפוחית השתן, שרץ במקביל לעמוד השדרה, ועליו BL11, "מעבורת גדולה" (Da Zhu), שממוקמת צון וחצי לטראלית לקו האמצע, בין החוליות T1 ל-T2. הטבלה מציינת עליה שלוש הגדרות: נקודת ים הדם, נקודת השפעה (Hui Meeting) של העצמות, ומפגש עם המרידיאנים GV, GB, TW ו-SI.

ומהצד השני נקודות המעי הדק שנמנו למעלה, SI13, SI14 ו-SI15, כולן באותו גובה בדיוק. כלומר האזור שאתם מחפשים בו נקודה רגישה הוא אזור שבו, לפי הטבלאות, נפגשים חמישה מרידיאנים שונים. זו סיבה טובה לכך שהוא רגיש כל כך אצל כל כך הרבה אנשים, וגם סיבה טובה לא ללחוץ שם בכוח.

ההוראה שכתובה למעלה כוללת פרט שקל לפספס והוא החשוב שבה: ללחוץ תוך כדי ניסיון להזיז את הצוואר. זה לא לחיצה ואז בדיקה - זה לחיצה וסיבוב בו זמנית. חמש עד שבע שניות, ואז לשחרר, ואז לנסות שוב את התנועה בלי האצבע.

תנועת ה"חיבוק העצמי" קיימת כאן מסיבה מעשית: היד הנגדית מגיעה לאזור הזה כשהיא עוברת מעל הכתף ולא מתחת לבית השחי. אם קשה להגיע, אפשר להישען עם האזור הזה על זווית של קיר או על כדור טניס מונח בין הגב לקיר, ולזוז לאט עד שמוצאים את הנקודה. אותה נקודה, לחץ שאפשר לנשום דרכו.

2. נקודה נוספת אותה כדאי לעסות - ממוקמת בחיבור בין העורף לקצה האחורי של הגולגולת - אתם תרגישו מעט חוסר נעימות בנקודה זו - אבל עיסוי בה יביא להקלה.

הנקודה שמתחת לגולגולת - שתיים, למעשה

בחיבור שבין העורף לקצה האחורי של הגולגולת יושבות שתי נקודות שכדאי להכיר בשם, כי שתיהן ממוקמות שם בטבלאות ושתיהן נמצאות במרחק אצבע זו מזו.

BL10, "עמוד שמיימי" (Tian Zhu), נמצאת בחלק הלטראלי של שריר הטרפזיוס, 1.3 צון לטראלית ל-GV15, בין החוליות C1 ל-C2. הטבלה נותנת לה שלוש הגדרות: נקודת אשנב לרקיע, נקודת ים ה-Qi, ונקודת מפגש עליונה עם המרידיאנים המתפצלים של הכליות ושלפוחית השתן.

GB20, "בריכת הרוח" (Feng Chi), נמצאת מתחת לאוקסיפוט, בין הנקודה GV16 ל-GB12, בשקע שבין שריר ה-SCM לשריר הטרפזיוס. בטבלה היא מסומנת כמפגש עם המחמם המשולש ועם ה-Yang Qiao וה-Yang Wei.

השם של השנייה שווה רגע. "בריכת הרוח" - והאקלים שהטבלה מייחסת לאלמנט העץ, שכיס המרה שייך אליו, הוא רוח. אני מציין את זה כי זה מה שכתוב, וכי זה עוזר לזכור איפה הנקודה יושבת: היא בשקע, ממש מתחת לקצה הגולגולת, ובדיוק במקום שאנשים מכסים ביד כשקר להם בעורף.

איך למצוא אותן: הניחו את שתי האגודלים בבסיס הגולגולת והחליקו אותם החוצה מקו האמצע עד שהם נופלים לשני שקעים. הטו את הראש קדימה קלות כדי לפתוח את האזור. שם. הלחץ הוא כלפי מעלה ופנימה, לכיוון מרכז הראש, ולא ישר קדימה.

3. שריר ה-SCM - "צביטה מכל הלב". כן, זה לא נעים בכלל אבל "וואו" - כמה שזה עוזר! כשתסובבו את הראש לצדדים תראו שיבלוט לכם שריר - לפתו אותו ועסו אותו היטב - קשה מדי? תבקשו עזרה ממי שנמצא לידכם.

ולמה דווקא השריר הזה

ה-SCM הוא השריר שמחבר בין הזיז המסטואידי - הבליטה שמאחורי האוזן - לבין עצם הבריח והחזה, והוא זה שבולט כשמסובבים את הראש לצד. הוא לא נזכר במפות כשריר של מרידיאן אחד, אבל שתי הנקודות שנמנו למעלה שוכנות בשני קצותיו: GB20 יושבת בשקע שבינו לבין הטרפזיוס בקצה העליון, ו-GB12, "זיז העצם" (Wen Gu), ממוקמת בשקע פוסטריורית ואינפריורית לזיז המסטואיד - כלומר בדיוק במקום שאליו השריר נאחז.

במאמר על מרידיאן שלפוחית השתן מופיעה GB12 גם במסלול עצמו: המרידיאן יורד מהעורף לאזור הרכות אל GB7 ו-GB12 לפני שהוא חוזר לקו הראשי. שוב שני מרידיאנים שנוגעים באותו מקום.

על אופן העבודה עצמו: השריר נלפת בין האגודל לאצבעות, לא נלחץ אל הצוואר. סובבו את הראש לצד הנגדי כדי שהשריר יבלוט, לפתו אותו ברפיון והזיזו את האחיזה למעלה ולמטה לאורכו. אם קשה - זה בדיוק המקום שבו כתוב למעלה לבקש עזרה ממי שנמצא לידכם, כי מבחוץ קל יותר לתפוס אותו מבלי להדק.

השעות, והשאלה למה זה קורה בבוקר

מרידיאן שלפוחית השתן מקבל בשעון הסיני את השעות 15:00 עד 17:00, וכיס המרה את 23:00 עד 01:00. במאמר על השעון כתוב שהוא משמש גם ככלי אבחון: במקרה שתופעה חוזרת בשעה מסוימת, השעון יכוון אותנו למרידיאן מסוים. מי שמתעורר עם צוואר תפוס מחזיק מידע על הלילה, ולא רק על הכרית.

מרידיאן שלפוחית השתן שייך לאלמנט המים, יחד עם הכליות. הרגש שמיוחס לו הוא פחד, הצבע כחול-שחור, האקלים קור, והתפקיד בקיסרות הוא מפקד האזור האחראי על הנוזלים. שתי השורות הראשונות בתפקידיו עוסקות בנוזלים בלבד: אחראי על כמות הנוזלים, ואחראי על איכותם.

שווה לשים לב שהאקלים של המים הוא קור והאקלים של העץ הוא רוח, ושני המרידיאנים שעוברים בעורף שייכים לשני האלמנטים האלה. מזגן שנושב על העורף בלילה, חלון פתוח, נסיעה עם החלון למטה - אלה דברים שמטופלים מספרים עליהם בתשאול, וזו הסיבה שנשאלת השאלה.

המרידיאן הארוך שרץ לאורך הגב

מבין שנים עשר המרידיאנים, זה של שלפוחית השתן הוא היחיד שרץ לאורך כל הגב, משני צידי עמוד השדרה, מהראש ועד לכף הרגל. זו הסיבה שכל כך הרבה מהתלונות שקשורות לגב ולצוואר מוצאות את עצמן על אותה מפה.

בקו הפנימי שלו, זה שרץ צמוד לעמוד השדרה, יושבות נקודות שהטבלה מסמנת כנקודות Back Shu - למשל BL25, "השפעה על המעי הגס", שממוקמת צון וחצי לטראלית לקו האמצע בין החוליות L4 ל-L5, ומסומנת כנקודת Back Shu על המעי הגס. כלומר: לאורך הגב עוברת שורה של נקודות שכל אחת מהן קשורה בטבלאות לאיבר אחר. הגב, במפה הזו, הוא לוח מחוונים ולא רק אזור של שרירים.

וכדי לקבל מושג על האורך: אותו מרידיאן שמתחיל בעורף מגיע עד BL60, "הרי הקון לון", שהטבלה ממקמת מאחורי מפרק הקרסול, בשקע שבין בליטת המלאולוס הלטראלי לגיד אכילס. מהעורף ועד לקרסול, קו אחד.

זו גם הסיבה שאבחון של צוואר תפוס לא נעצר בצוואר. אם מרידיאן אחד עובר בעורף, בגב, במותן ובשוק, אז השאלה מה קורה במקומות האחרים שלו אינה שאלה צדדית.

מה נשאל בתשאול

מטופלים מגיעים עם צוואר תפוס בכל מיני צורות, ולא כולן זהות. אלה השאלות שמופיעות כמעט תמיד:

• מתי זה התחיל, ומה קרה באותו יום - נסיעה, לילה על ספה, אימון, מזגן.
• לאיזה כיוון הכי קשה לזוז - סיבוב לצד, כיפוף קדימה, הטיה. כל כיוון עובר בשרירים אחרים ובמסלולים אחרים.
• אם זה מקרין - ליד, לשכמה, לראש. הקרנה לראש ולרקות מחזירה למרידיאן כיס המרה, הקרנה ליד מחזירה למרידיאנים של הזרוע.
• מה קורה בשעות הלילה - האם מתעוררים עם זה, האם זה משתפר במהלך היום.
• האם מגיעים איתו גם כאבי ראש, נעילת לסתות או חריקת שיניים - שלושתם מופיעים באתר הזה כמאמר נפרד, ולשלושתם יש חפיפה עם האזור הזה.

ובאשר לכוסות הרוח שמוזכרות למעלה: זהו אחד מששת הדברים שנעשים בחדר, ויש לו עמוד משלו כאן. מה שנאמר עליו למעלה נשאר נכון - סט פלסטיק בבית זה אפשרי אבל לא נוח, ובעיקר קשה להגיע לבד לאזור שבו הכי צריך אותו.

עוד נקודה אחת, לגב התחתון

אם הצוואר התפוס מגיע יחד עם גב תחתון תפוס - ורוב האנשים מגיעים עם שניהם - שווה להכיר נקודה נוספת על אותו מרידיאן ארוך. BL40, "מרכז הקפל" (Wei Zhong), ממוקמת בצידה האחורי של הברך, בין הגידים Semitendinosus ו-Biceps Femoris. הטבלה מגדירה אותה כנקודת ים, אדמה, ומוסיפה שהיא נקודה שולטת על האזור הלומברי.

היא נמצאת בקפל האחורי של הברך, במרכזו. במאמר נפרד כאן באתר, נתפס הגב, מורחב מה עושים כשזה הגב התחתון ולא הצוואר. שתי התלונות יושבות על אותו מרידיאן שרץ מהראש ועד לכף הרגל.

מתי להוריד את היד

שלוש ההוראות שלמעלה כתובות כהוראות עדינות, וכדאי לקרוא אותן ככה. רגישות תחת האצבע היא סימן שמצאתם את המקום; כאב חד, כאב שמקרין ליד, נימול או חולשה בזרוע הם משהו אחר לגמרי, וזה הרגע להוריד את היד ולא להתעקש.

אותו דבר לגבי צוואר שנתפס אחרי חבלה, נפילה או תאונה, וצוואר תפוס שמגיע יחד עם חום, סחרחורת או כאב ראש חריג. אלה מצבים שנבדקים במקום אחר, ולא בין שתי אצבעות בבית.

ובגדול: אם אחרי כמה ניסיונות טווח התנועה לא זז בכלל, אין טעם לחזור על אותה לחיצה שוב ושוב. עדיף להפסיק, לשמור על האזור חמים, ולהביא את זה למישהו שמסתכל על כל המפה ולא רק על השריר שכואב.

לא סגורים שהבנתם? רוצים הסבר מפורט יותר - אני כאן לענות לכל שאלה.

יניב

לאן זה שייך באתר

מבין חמשת התחומים שמוצגים באתר, הנושא הזה שייך לעמוד כאב. המאמרים שמרחיבים אותו הם מרידיאן שלפוחית השתן, מרידיאן כיס מרה ומרידיאן המעי הדק, שמהם נלקחו המסלולים והנקודות, השעון הסיני, וכן כאב ראש, נתפס הגב, דלקת בכתף ונעילת לסתות.