לבנדר (אזוביון דגול)

היוונים קראו לצמח "נרדוס" על שם העיר הצפון סורית נהרדעא. מין דומה לאזוביון הצומח בדרום מזרח אסיה, שימש כצמח רפואי להכנת שיקויים ומשחות, ובשפות המקומיות נקרא "שיבולת נרד". צמח זה "שיבולת-נרד" נמנה בין אחד עשר הסממנים של הקטורת בבית המקדש.

מאיזה חלק של הצמח מפיקים אותו

מדובר בצמח רב-שנתי לא נפוץ, הצמח עשוי להגיע עד לגובה של 70 ס"מ. כל חלקי הצמח העיליים מכוסים שערות, חלקן שערות בלוטיות המכילות שמן ארומטי בעל ריח מיוחד. לאזוביון הדגול פרחים קטנים ולא בולטים, המסודרים בתפרחות צפופות. בראש כל תפרחת ישנה ציצית של חפים סגולים. תמציות הלבנדר מופקות מהפרחים, השמן האתרי שנוצר ממנו בעל עוצמה רבה שמשפיעה על מערכות רבות בגוף.

שתי שורות בתוך הפסקה הזו הן המעשיות שבה. הראשונה היא ששערות בלוטיות על חלקי הצמח העיליים הן שמחזיקות את השמן הארומטי, והשנייה היא שהתמציות מופקות מהפרחים. כלומר החומר שעליו מדובר לאורך רוב הטור אינו העלה ואינו הגבעול, והצורה שבה רוב האנשים פוגשים את הצמח היא צורה מרוכזת שכבר עברה הפקה. הפרחים היבשים, שמופיעים בסוף הרשימה שלמטה, הם הצורה השנייה, וזו שאפשר להחזיק בבית בלי שום תהליך.

אי אפשר לדבר על לבנדר בלי להרגיש את המילה "רוגע" מתגנבת לצידו. רק לריח לבדו יש השפעה מרגיעה על כולם.

הריח כפעולה, ולא כתיאור

המשפט הזה מקבל הרחבה בטור אחר כאן באתר, זה שעוסק בכעס ובעצבנות. שם יניב כותב מה הוא עושה בעצמו כשהוא מוצא את עצמו מתעצבן: שם שמן לבנדר או מרווה מרושתת במבער, מתקלח, שומע מוזיקה, ומשתדל להתרחק מהגורם שהוציא אותו משלוותו. שלוש הפעולות האלה, ריח, מים זורמים ומוזיקה, נותנות לחושים משהו אחר להיאחז בו. הן לא עוסקות בסיבה והן לא מתיימרות לעסוק בה, אלא קונות זמן, וזמן הוא בדיוק מה שחסר ברגע כזה.

הסגולות שהוא מונה, ובאיזו לשון הן נכתבו

והנה מספר סגולות שפשוט כדאי וכיף לדעת על הלבנדר:

1. עוזר להרדם - לאנשים המתקשים להרדם בלילה, גם ילדים וגם מבוגרים - ובכלל לכל מי שסובל מקשיים לעצום את העיניים בלילה, מספיק רק להריח אותו או לטפטף טיפה אחת על הכרית. 2. מחטא ומזרז החלמה - הלבנדר הוא בין השמנים הבודדים שניתן להשתמש בהן ישירות על העור.ריחו נעים ועדין, והוא מהשמנים הבודדים שנהוג להשתמש בהם ישירות על העור. 3. בתעשיית הקוסמטיקה נעשה בשמן הלבנדר שימוש נרחב במוצרי טיפוח לעור. 4. משכך כאבים - הלבנדר הוא שמן פופולארי מאוד לעיסויים משום שהוא גם מרגיע אך נוסף לכך הוא מצויין לסוגים שונים של כאב ומשרה הקלה כמעט מיידית. משרירים כואבים ותפוסים (במיוחד אצל ספורטאים) ועד לכאבים כרוניים. כמו כן, מביא להקלה בכאבי ראש. 5. בפתולוגיות שונות של מערכת הנשימה נעשה שימוש בשמן לבנדר באמצעות או במריחה על האיזור (אפשרות נוספת היא להכניס מס' טיפות למכשיר אנלציה). ריחו נחשב מרגיע, והוא משמש מסורתית בשאיפה כחלק מטקס הרגעה לפני שינה. שימוש תדיר בשמן לבנדר מחזק את המערכת החיסונית. 6. שמן לבנדר משפר את הפריסטלטיקה (תנועה) במעיים ולכן יעיל גם עבור בעיות שונות של מערכת העיכול - בהן הקלה על גזים, עצירות, כאבי בטן. נכון, הזכרנו פה הרבה את השמן, אבל גם אם יש לכם את הפרחים עצמם (כי קניתם או גידלתם בבית), ניתן לייבש את הפרחים ולחלוט אותם לתה מרגיע. (:עצה נוספת היא לקחת את הפרחים והניח אותן בתוך שקית בארון הבגדים - גם ייבשם את הבגדים וגם ישמור מפני עש לא רצוי

הכותרת שהוא נותן לרשימה היא ״מספר סגולות שפשוט כדאי וכיף לדעת״, וזו ההגדרה המדויקת של מה שהיא. אלה דברים שנהוג לומר על הצמח, בלשון עממית וברוחב יד, ולא אבחנה ולא הוראת שימוש. באתר הזה ההבחנה בין השניים ברורה: תלונה נקראת בקליניקה אחרי תשאול מלא, אבחנת לשון ואבחנת דופק, ורק בסופם נבחרת הטכניקה.

השורה הראשונה ברשימה, ולאן היא מתחברת

הפריט הראשון נוגע בהירדמות, וזה הפריט שיש לו כתובת בכתיבה האחרת של יניב. בטור על כעס ועצבנות הוא מייחס לאלמנט העץ את השעות שבין 23:00 ל-03:00, כיס המרה בשתי הראשונות והכבד בשתי הבאות, ומצטט מהטור על השעון הסיני את התיאור הזה: ברגע שנכנסים למיטה לקראת השינה, הדם חוזר לכבד והנפש מתכנסת איתו ואנחנו נרדמים. באותו טור הוא כותב שהשעון משמש ככלי אבחון, ושכאשר תופעה חוזרת בשעה מסוימת היא מכוונת למרידיאן מסוים, ומיד מסייג ואומר שאי אפשר לפגוש מטופל בכל שעה ולכן לא תמיד אפשר להיעזר בו.

הלבנדר אינו הצמח היחיד שמופיע כאן בהקשר הזה. בטור על הטימין הוא כותב שחליטה שלו נחשבת עוזרת בהפרעות שינה ואפילו נגד סיוטים, ובטור על אכילה נכונה הוא מייחס לשעות 17:00 עד 19:00 את ארוחת הערב ומתאר אותה כארוחה קלה. שלושת הדברים האלה יושבים באותו אזור של היום: מה שמריחים, מה ששותים, ומתי אוכלים לפני שהולכים לישון.

במטבח ובארון, לעומת מה שנעשה בקליניקה

סוף הטור עוסק בשתי שיטות ביתיות לחלוטין. פרחים יבשים אפשר לחלוט, ואפשר להניח אותם בשקית בארון הבגדים כדי לבשם את הבגדים ולשמור מפני עש. אלה שימושים של בית, והם לא דורשים דבר מלבד הצמח עצמו.

העבודה עם צמחים בקליניקה נראית אחרת לגמרי. הכלי שם הוא פורמולה של צמחי מרפא סיניים, ופורמולה אינה צמח בודד אלא הרכב של כמה צמחים שנבחרים יחד - אחד שנושא את עיקר הכוונה, וסביבו צמחים שתומכים בו, מכוונים אותו לאזור מסוים או מרככים אותו. היא נבחרת אחרי אותו תשאול ואותן אבחנות, נלקחת על פני ימים ושבועות, ונבדקת שוב בטיפול הבא. הלבנדר של הטור הזה שייך לצד הראשון של ההבחנה הזו ולא לשני.

מה שהדף הזה אינו, ולאן להמשיך

כל מה שכתוב כאן הוא תיאור של צמח ושל מה שנהוג לומר עליו, ולא אבחנה ולא הנחיה לטיפול עצמי. בטורים אחרים שלו על צמחים יניב כותב את הסייג במפורש: אין להכין תמציות בבית, אין לצרוך אותן ללא התייעצות, ויש להקפיד על זיהוי ודאי של הצמח שברשותכם. מי שנוטל תרופות או תוספי מזון אומר זאת בביקור הראשון, וזה חלק קבוע מהתשאול.

המאמרים שמרחיבים את מה שנאמר כאן הם עצבים, שממנו נלקחו המבער ושעות אלמנט העץ; השעון הסיני, שממנו נלקחו השעות עצמן; ין ויאנג, שמסביר מה עומד מאחורי המילים חום, קור ותנועה; וטימין, הצמח השני כאן שמוזכר בהקשר של שינה.