טיפול בנשים

בטור שכתב לרגל יום האישה הבינלאומי יניב מונה את מה שמלווה את התקופה הזו אצל כל אחת אחרת: כאבי גב, חזה, בטן וראש, ומצבי רוח משתנים. בתשאול נשאלות שאלות על כל אלה בנפרד, על העיתוי שלהם ביחס למחזור, ועל מה שמשתנה מחודש לחודש.

באותו טור הוא נותן שלוש נקודות לעבודה עצמית בבית. ללחוץ עם הבהונות על החלק האחורי של הברך, במרכז הגומץ, ולעבוד על המקום כדי להקל על כאב הגב התחתון. הנקודה SP6, ארבע אצבעות מעל המלאולוס המדיאלי לכיוון הברך, לבטן התחתונה. והנקודה SP8, שאותה הוא מכנה ״מנגנון הארץ״, ארבע אצבעות מתחת לקפל הברך בצידה הפנימי בצמוד לעצם, שם מורגש חריץ.

הוא כותב את הנקודות האלה למי שיושבת בבית, ומזמין לומר מה הרגישה. הן אינן טיפול והן אינן מחליפות אבחנה, והן גם מראות היטב מה התחושה שעליה מדובר בחדר.

ברשימת התפקידים שיניב כתב למרידיאן הכבד, הראשון הוא ״מאחסן את הדם״, והוא מוסיף שהכבד מזין את הגידים והרצועות בדם ומתבטא בציפורניים. בטבלה שם הוא רושם שהרגש המשויך לכבד הוא כעס, שהעונה היא אביב ושהוא נפתח לעיניים.

הטחול נושא תפקיד אחר. במאמר עליו יניב רושם ״מחזיק את הדם בכליו״, ״מחזיק את האיברים במקומם״, ותפקיד חשוב בייצור צ׳י ודם. הרגש המשויך לו הוא דאגה, האקלים הוא לחות, והוא נפתח לפה ולשפתיים.

גם אופי הדימום נקרא באבחנה. בכתיבתו על יין ויאנג הוא מבחין בין דימום שהוא כהה, סוער, גושי וחזק, שאותו הוא מתאר כיאנגי יותר, לבין דימום ייני שהוא בהיר, חיוור, מועט ודליל יותר. אלה תיאורים מסורתיים, והם מסבירים למה השאלות בחדר מפורטות.

דיקור בהריון מתבצע, ומטופלות רבות מגיעות בהריון. יניב ממליץ לפנות למטפל מנוסה בטיפול בנשים הרות, ולגבי דיקור בשעת לידה הוא אומר במפורש שהוא מתבצע בבתי חולים בלבד, מטעמי בטיחות.

בטור שלו על בחילה הוא מזכיר את ההריון כאחת הסיבות, ומפנה לנקודה שנמצאת שלוש אצבעות על האמה, כשהאצבע נכנסת בין הגידים. לדבריו עבודה עדינה על המקום, תוך הכנסת אוויר, פותחת את בית החזה ומורידה את הסרעפת.

יש דברים שההריון משנה. לפני כוסות רוח הוא בין הדברים שחשוב לומר, מפני שהוא משנה איפה מניחים, באיזו עוצמה ולפעמים אם בכלל. גם בצמחים הוא רלוונטי: בטור על הנענע יניב כותב שנשים בהריון או מיניקות מומלץ שלא יצרכו אותה בכמות גדולה.

שיאצו היא מהטכניקות העדינות שיש כאן. בשיאצו המטופלת לבושה לאורך כל הטיפול, אין שמן ואין קרם.

במאמר שלו על יין ויאנג יניב מביא את גיל המעבר כדוגמה מרכזית למצב שהוא מכנה חוסר יין: ״תסמונת גיל המעבר בה יש תופעת גלי חום. היאנג במצב רגיל אך הוא מורגש יותר לנוכח היין שמתמעט עם הפסקת הוסת״. במצב כזה, הוא כותב, בוחרים לתמוך ביין המועט עם צמחים ותזונה בעיקר.

התופעות שהוא מונה תחת אותה כותרת מוכרות למי שנמצאת שם: חום שמופיע בעיקר בלילה, הזעות לילה, אינסומניה ושינה קלה, עצבנות וחוסר שקט, יובש בפה, יובש ואגינלי, צמא לילי ורעב לילי. הוא מציין גם את הגיל עצמו בין הגורמים לאותו מצב.

בטור נפרד על הזעת יתר הוא כותב שעל פי הרפואה הסינית הזיעה היא נוזל של הלב, ושקיים טיפול סיני לוויסות הזעה בכל אזורי הגוף, בין אם ההזעה תמיד הייתה שם ובין אם התחילה בגילאים מאוחרים יותר, לדוגמה בגיל המעבר. זו הפניה שלו לתחום ולא הבטחה על תוצאה.

הביקור הראשון הוא תשאול מלא ויסודי, שכולל התייחסות לאבחנות מערביות אם יש, לתרופות, לטיפולים הורמונליים ולתוספי מזון. לפי הצורך נעשות גם אבחנת לשון ואבחנת דופק, ובסיומן אבחנה מסודרת וטיפול באותה פגישה. הפגישה הראשונה ארוכה מטיפול רגיל, והיא אינה אבחנה בלבד - היא כוללת גם את הטיפול.

הטכניקה נבחרת באבחנה ולא לפי שם התלונה, ולכן שתי נשים עם אותו תיאור יכולות לקבל שני טיפולים שונים לגמרי. למי שלא נוח עם מחטים אפשר לעבוד בשיאצו, שעובד על אותן נקודות בלחיצה במקום במחט, ואם האבחנה מצביעה דווקא על דיקור, יניב יאמר את זה.

המחירים המעודכנים מופיעים בעמוד המחירים. הם כוללים מע״מ ואינם כוללים תוספים ופורמולות צמחי מרפא שנגבים בנפרד.

על מספר הטיפולים יניב אומר את הדברים מראש: אין מספר קבוע, ככל שהמצב אקוטי יותר ההשפעה נוטה להיות מהירה יותר, ומצב שנמשך שנים לא סביר שיסתדר בטיפול אחד.

רפואה סינית אינה באה במקום אבחון רפואי, וכך יניב כותב זאת בעצמו במאמר שלו על דלקת בכתף. דימום חריג, כאב חד ופתאומי, חום, או שינוי שקרה בבת אחת, הם דברים לברר מול הרופא המטפל ולא לדחות.

התרופות, הגלולות והתוספים שאת נוטלת נאמרים בביקור הראשון, וזה חלק קבוע מהתשאול. כל שאלה על שילוב בין טיפול תרופתי לצמחי מרפא היא שאלה שכדאי להעלות גם מול הרופא המטפל שלך.

יניב זמין לשאלות גם אחרי הטיפול. אם משהו מרגיש לא בסדר, זו סיבה להרים טלפון ולא סיבה להמתין.